גירץ הוא
אנתרופולוג ואתנורגף.
השאלה הבסיסית במאמר היא
כיצד נוצרת תרבות.
חוקרים שונים מנסים להתמודד עם
המושג תרבות, להציע הגדרה, להסביר ולתת את המחשבה שמאחוריה.
גירץ חושב שצריך לראות כיצד התרבות נוצרת. בחקירת תרבות בוחנים את המשמעות שיש לתרבות עבור האנשים שחיים בתוכה.
מאפייני התרבות הם: א. שפה.
ב. מסורת – מנהגים, כללים, חוקים, לבוש וכו''.
תרבות היא משהו פומבי, תרבות היא מערכת סימנים וצריך לחפש את המשמעות של אותם סמנים כלפי האנשים שחיים בתרבות הזו.
תרבות היא לא משהו גשמי ולא ערטילאי. היא לא מתקיימת אצל אדם פרטי במח אלא היא פומבית. היא באה לידי ביטוי ע"י מערכת סימנים גדולה.
האנתרופולוג והאתנוגרף צכירים לזהות שקיים סימן (למשל, הקריצה, המיצמוץ והלעג) ולאחר מכן, לזהות את המשמעויות השונות עבור האנשים שמשתמשים בהם. (העובדה שהחוקר זיהה את הסימן, מראה שהתרבות היא פומבית).
הכרה טכנית של השפה לא מספיקה בכדי להבין את הסיטואציה ואת התרבות. האנתרופולוג מצליח להבין מה עומד מאחורי הסימן ע"י מחקר אתנוגרפי, שמאפשר לדבר רק על הקבוצה הספציפית שנחקרת. כדי להצליח במחקר, עליו להעזר ב"אנפורמנטים" (אנשים, בד"כ מהשוליים, מתוך התרבות שעוזרים לו) ובאמצעותם הוא חודר לתרבות.הם יכולים לעזור לאנתרופולוג להבדיל בין עיקר לתפל, בין ראוי ולא ראוי וכו (לעשות סדר).
האנתרופולוג משתמש בכמה כלים: - תצפית משתתפת – הוא מגיע למקום ומנסה לחיות בקרב אנשי התרבות (אין כאן שום ניסיון להיות אובייקטיבי) ולהבין את משמעות האירועים בעיניי בני התרבות.
- בניית מודל – האנתרופולוג לוקח את הממצאים שלו ומנסה לבנות מהם איזשהו מודל מסויים (ע"י בדיקת ההתנהגות
והמשמעויות שבני התרבות נותנים להתנהגויות). אבל לתאר זאת לא מספיק. הוא מחפש את ההגיון שמאחורי ההתנהגויות והמשמעויות. מה שמכתיב את הפרוש והתאור זה ההתנהגיות והמשמעיות בשדה עצמו. לכן אי אפשר להכליל מחקר כזה על שום דבר פרט לקבוצה הנחקרת – אספקט בתוך תרבות (כאן אין המשכיות בין מחקרים).