חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>החברה ומדע החברה:סוציולוגיה ממסדית וסוציולוגיה ביקורתית בישראל סיכום

החברה ומדע החברה:סוציולוגיה ממסדית וסוציולוגיה ביקורתית בישראל

סיכום מאמר   מאת:therebetzin     מחבר : אורי רם
ª
 
סוציולוגיה ביקורתית- יש לשנות את ההווה. המציאות הקיימת לוקה בחסר. העבר כרדוף מאבקים והעתיד מגלם מגמות חדשות. היא מחויבת לערכי שוויון, חירות. הסוציולוגיה הממסדית- מקדשת את ההווה, שהעבר הוביל אליו באופן טבעי והעתיד כהתפתחות מתבקשת. לא שוויונית. מתאפיינת בממלכתיות ומערכתיות. הציונות כממלכתית. החברה כמערכת בעלת לכידות תרבותית אידיאולוגית שבעלת חלוקה מבנית תפקודית. זו מערכת שתפקידה שימור הקיום העצמי בתוך הסביבה החיצונית לה. השלטון הפוליטי כהנהלה הממונה על יעדי הארגון, גיוס משאבים וביצוע מטלות. הנחת המוצא של הספר כי החברה הישראלית כשם נרדף לחברה היהודית בא"י. זו גישה שמאפשרת לראות את הלא יהודים בא"י כגורם חיצוני שאפשר להתעלם ממנו. מכאן העיסוק בערבים כמיעוט. הקליטה מבוססת על שני רעיונות: 1) על המזרחים המסורתיים לוותר על זהותם התרבותית. 2) משלים: רק עם ההיטמעות המדינה תהפוך למודרנית וייסגר הפער העדתי. חלוקת האסכולה המערכתית ל-3 תקופות: ü 1948-1973: היווצרותה ושליטתה הבלעדית של מפא"י בפוליטיקה הישראלית (פונקציונליזם-מערכתית מפלגתית). ü תחילת שנות ה-70 עד 1977 (המהפך): העבודה איבדה את השלטון ואת מעמדה כעמוד התווך של הפוליטיקה הישראלית (פונקציונליזם משופר). ü לאחר הנפילה של העבודה, שלב אובדן השליטה וההגמוניה. מאוניברסליזם לפרטיקולריזם- העבודה ביטאה את האוניברסליזם היהודי ואילו הליכוד את הפרטיקולריזם היהודי. (פונקציונליזם מבוקר). 5 גישות ביקורתיות: 1. אליטיזם- מציגה את החברה כדמוקרטית רק באופן פורמאלי. חברה שאינה שומרת על זכויות הפרט והמיעוט, ועל ההפרדה שבין ענפי השלטון לתחומי החברה. יש אליטה המושכת בחוטים בעלת התקציבים וכך היא בעלת כוח בלתי מעורער. נקודת המוצא לא מערכתית אלא ובריאנית ותפיסה קונפליקטואלית הגורסת כי החברה מתפתחת תוך כדי קונפליקט. גישת ובר מעבירה את הדיון ממעמד לסטטוס- יש דברים מעבר לכסף. בכל קבוצה יש סמלי סטטוס. במונחים מרקסיסטים: הגמוניה במונחי ובר אליטה פוליטית- אליטיזם. 2. פלורליזם- יש רוב מזרחי עליו שולטת אליטה אשכנזית. המזרחים כרוב שיש להטמיעו במיעוט. הדתיים כמיעוט נבדל אך שווה בניגוד לערבים שהם כזרים ולכן אינם משולבים ונשלטים. הציונות כמכשול לחברה דמוקרטית, פלורליסטית והומניסטית. ישראל כדמוקרטיה אתנית שמבוססת על שליטה בפועל של קבוצה אחת למרות קיום זכויות אזרח אוניברסאליות, קורא לביטול הציונות הממלכתית ולהומוגניזציה תרבותית. להשתתת הפוליטיקה הישראלית על פלורליזם דמוקרטי הכרה בקבוצות ותרבויות שונות כמרכיבים קבועים, לגיטימיים ושווי ערך ומעמד בחברה.
הגישות המרקסיסטיות וגישת המערכת טועה. בחברה הישראלית יש פלורליזם אתני- בדמוקרטיה במדינה יש פלורליזם השייך לקבוצה אחת- ליהודים. גם בתוך קבוצה זו יש חלוקה לקבוצות אתניות. הביקורת כי אין באמת פלורליזם אלא פלורליזם אתני. 3. מרקסיזם: החלה להתהוות בארץ חלוקת עבודה עדתית שבה השליטה על ההון ועל תגמוליו מרוכזת בידי אוכלוסייה אשכנזית ומרבית האוכלוסייה המזרחית משוללת שליטה בהון ואף תגמולים. מצבם של המזרחים תולדה של שילובם בכלכלה הישראלית. כדי שמצב זה ייפתר על המזרחים להתארגן למאבק להפיל את שלטון העבודה ולשנות את חלוקת העבודה הבלתי שוויונית, לתבוע שליטה על חייהם. 4. פמיניזם: הנשים במצב אמביוולנטי. המתח בין המודרניות/שוק העבודה למסורתיות/משפחתיות. הפיתרון חקיקה ופעילות הסברתית שמטרתה להגביר מודעות לשוויון ולאפשר אכיפה. במדינה הונצח מיקומן בתחתית התעסוקה והתגמולים. נשים סובלות גם מקיפוח בסטטוס וגם מדיכוי שנובעים מיחסי המינים. הבעיה לפי הפמיניזם הוא אי שוויון ההזדמנויות בין נשים לגברים מאותה שכבה חברתית. הפמיניזם הסוציאלי דורש מאבק באי השוויון הבין מעמדי והבין מיני. רק שינוי כלכלי מהותי ישנה את החברה. פמיניזם רדיקלי מדגיש את כוחניות החברה הגברית כמקור לדיכוי נשים, ומדגיש את ההכרח בהתארגנות נשית נבדלת ליצירת סולידריות פנימית לכוח הנגדי. הסוציולוגיה הפמיניסטית בישראל בתקופת הבשלה ופריצה. הרדיקלי מניח שהבעיה היא הבחנה בין המרחב הפרטי לציבורי ולכן צריך לשנות את שני המרחבים. הגישה הליברלית פועלת רק בציבורי. פמיניזם ליברלי השתלבות נשים בחברה הקיימת ושוויון בין נשים לגברים דרך חקיקה. 5. קולוניזציה: מה שעיצב את החברה הוא תהליך התיישבות בארץ מיושבת, תהליך שהוביל לעימות מתמשך עם החברה המקומית. המדיניות תוך כדי ניכוס קרקעות ונישול תושבים החזירו את גלגל ההיסטוריה לתקופת היישוב ולכן מזכירים לישראלים פרקטיקות ציוניות. שתי גרסאות לגישה הקולוניאלית: ובריאנית- דגש במאבק על כוח ועל טריטוריה, מרקסיסטית- דגש על מאבק כלכלי על שוק העבודה.
פורסם ב-: 07 אוגוסט, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מה הטענה של מאמר זה? צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.