פרום טוען שהעידן המודרני משפיע על האדם בשני אופנים: מצד אחד האדם הופך להיות הרבה יותר עצמאי, ומצד שני הרבה יותר מפוחד. האוייבים
הפנימיים של האדם הם פחדיו.
התקשורת פונה אלינו הרבה דרך הפחד. אנחנו מונעים ע"י הפחדים שלנו ולא רוצים להיות חופשיים.
אנחנו הופכים להיות חופשיים ופחות תלותיים בגורמים חיצוניים, יש לנו תחושה שאנחנו יותר חזקים, אבל בגלל האינפורמציה הרבה שאנחנו מקבלים אנחנו הופכים למפוחדים.
פרום טוען שהאדם מונע ע"י אינטרסים אישיים, יש שימוש באנשים ככלים. הוא שם דגש על שלושה דברים:
1. מבחינת אובייקטיביות, אנחנו חיים בניצול מאחר ואנחנו חיים ככלי שרת בידי
המנגנון הקפיטליסטי. יש גם רמה סובייקטיבית, אנחנו מאמינים שמה שאנחנו עושים זה מתוך יכולות הבחירה שלנו.
2. מתייחס לעובדה שהאדם נעשה חלש. המודרניות אמורה להאדיר את האדם אבל אנחנו הופכים להיות מנוהלים ע"י המנגנון הקפיטליסטי.
3. במנגנון הקפיטליסטי אנחנו נמצאים כל הזמן בתחושת אשליה שאנחנו הכי טובים. רק הדברים החומריים נותנים לנו את התחושה של אדם חופשי.