וובר לא מביע עמדה בנוגד לחברה, הוא מראה לנו איך המציאות נראית. כדי להבין חברה אנחנו צריכים להבין את בני האדם בתוכה.
וובר עסק בהתפלגות הכוח בחברה. הכוח הוא ערך מרכזי ביותר מאחר ומערכת הריבוד קובעת מי מקבל לגיטימציה לכוח בחברה.
כוח: השגת דבר מה, על אף התנגדותו של הזולת הנמצא איתו באותה מערכת יחסים.
יש 3 דרכים בהן אדם משיג כוח:
1) מגיע לי כוח בגלל סגנון החיים שלי. (
סטטוס)
2) בגלל שיש לי כסף. בגלל שיש לי כסף אני יכול לתרום לחברה. (
מעמד)
3) בגלל שאני מציב מטרה קולקטיבית. (
מפלגה)
יש 3 הסדרים חברתיים בהם ניתנת לגיטימציה לכוח:
1)
מסורת: סדרים חברתיים, דפוסי תרבות, פעולה ומחשבה המתקיימים אך ורק מתוקף קיומם בעבר. כל פעולה משוחזרת ללא הגיון.
2)
רציונליות: מה שיעיל וראוי להבין את העולם ולהתנהג בעולם ע"פ שיקול דעת הגיוני וע"פ מבחנים של תבונה.
3)
כאריזמה: תכונת אדם או תפקיד המזכה את בעליה באמון והערצה. היא לא תוכנה מולדת אלא תלויה בחברה, בתקופה ובמקום. כשאדם יודע לנצל את שלושת הדברים הנ"ל הוא כריזמטי.
כמה שלבים להתנהגות אנושית:
התנהגות: דברים שאנחנו עושים בגלל אילוצים חיצוניים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם. שלב בו אנו דומים לבע"ח כולם.
פעולה: התנהגות שאנו מבצעים מתוך שיקול דעת כדי להשיג מטרה מסויימת. שלב בו אנו דומים לחלק מבע"ח.
פעולה חברתית: מה המשמעות שאני מעניק לכל פעולה שאני עושה. תוך כדי ביצועה אנחנו שוקלים איך יגיבו האחרים. שלב המבדיל בין בני האדם לבע"ח.
מסורת – בגלל שהיא קיומה בעבר, אין הגיון.
כאריזמה – מתוקף רגש.
פעולה רציונלית – שיקולי שכל.
אנשים לא יכולים להיות תחת כפייה של תודעה שקרית. כל זמן שטוב לאנשים הם יתנו לגיטימציה למצב הקיים, כשרע להם הם ישנו את המצב.
לפי מרקס הכנסייה מפעילה תודה שקרית וככה זה ימשיך, וובר מוכיח היסטורית שלאנשים היה רע הם יצאו נגד החלטות הכנסייה ונוצרה הנצרות הפרוטסטנטית.
רציונליזציה זה תהליך שמאפיין את תהליך המודרניזציה. מודרניות זה מצב שההשכלה והידע הופכים אותנו למאושרים יותר, איכות חיים גבוהה יותר.
מרקס טען שהרגע שנדע את האמת נהיה מאושרים יותר.
ובר טוען שככל שיש לנו ידע אנחנו פחות מאושרים.
הרציונליזציה מתחלקת ל2:
1)
בידול בין תחומי: ככל שהחברה הופכת יותר ויותר מודרנית התחומים מתחילים להיפרד אחד מהשני. אנחנו מתעמקים רק במקצוע ספציפי אחד וכל השאר לא מעניין אותנו.
2)
העלאת חשיבות הרציונלית הפורמלית על המהותית: אנחנו בוחנים כל הצעה איך אנחנו משיגים אותה ולא האם היא יעילה ונכונה.
הפסקנו להיות ביקורתיים, אנחנו מקבלים את מה שקיים כמובן מאליו.
השילוב של שני התהליכים הנ"ל מכניס אותנו למצב של "כלוב הברזל".
כלוב ברזל: האדם מאמין ביכולתו התבונית ומאמין כי הוא מרכז ההוויה וביכולתו לשנות את העולם, אך בגלל הרציונליזציה הוא מרגיש כלוא כי הכל תלוי בתהליכים בירוקרטיים מסובכים מערכתיים ואפורים. אין לנו מוטיבציה ללמוד את העולם, אנחנו רוצים לחיות אותו.
וובר טען שיש הרבה מעמדות ולא לכולם אותו אינטרס. לא יכול להגיע מהפכה מאחר ואין אינטרס משותף.