חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>מתוך "מסורות וזרמים במחקר האיכותני" - מחקר נרטיב סיכום

מתוך "מסורות וזרמים במחקר האיכותני" - מחקר נרטיב

סיכום ספר   מאת:haruzinalle     מחבר : צבר בן יהושוע ורות דרגיש
ª
 
במאמר "מחקר סיפר" מציגות נעמה צבר בן יהושוע ורות דרגיש (2001)[1] הגדרות שונות למושג סיפור. הן מביאות את הגדרתו של הבלשן לבוב ([2]lavov, 1972) הטוען שסיפור הוא שרשרת אירועים המסופרים בהתאם לזמן התרחשותם במציאות, לעומת אוקס וקפס [3](ochs&chapps, 1996) הסבורות כי סיפור הוא בעל ממד של זמן (טמפורלי) אבל לאו דווקא ממד כרונולוגי, כיוון שהאירועים בו לא מוצגים תמיד לפי סדר התרחשותם במציאות. עבור החוקרת קטי קרטר (Crater, 1993 ) [4] סיפור מכיל שלושה אלמנטים לפחות: א. מצב המערב סכנה, דילמה, קונפליקט. ב. דמות ראשית שמעורבת בסיפור. ג. רצף אירועים המרמז על סיבתיות ועל הדרך בה הגיע המצב לכדי פתרון (שם, עמ' 6 (. דרך בחינת סיפורים אישיים ניתן לזהות ולהבין את המרכיבים השונים של הזהות האישית, ללמוד על עצמנו ולהביא את הגרסה שלנו למציאות. מחקרים סיפר אחרים, בעיקר בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה בוחנים דרך סיפורים את הנורמות החברתיות והתרבותיות של דמויות הסיפור. מחקרי סיפר בחינוך בחנו לא רק נושאים טכניים של תהליכים בהוראה אלא גם את הביוגרפיות של מורים. פרימה אלבז (1991)[5] טוענת כי הידע של מורים מסודר בצורה סיפורית ולכן כדאי לחקור את סיפוריהם של המורים. לדבריה, הידע של המורים מאורגן בצורת סיפורים ויכול להיות מובן בעיקר דרכם. תולדות החיים של מורים והבנותיהם האישיות הם חלק בלתי נפרד מן הידע המקצועי של המורים, לכן מומלץ שהם ייכתבו את תולדות החיים שלהם ויחקרו את סיפור חייהם. צבר בן-יהושוע ודרגיש מחלקות לשניים את הגישות השונות לניתוח סיפורים. גישה אחת חוקרת את המבנה או המבנים השונים של הסיפור, הגישה השניה חוקרת את התוכן או התכנים השונים של הסיפור. הגישה המבנית לניתוח סיפור החיים בודקת אלו חלקים מכיל הסיפור, מהו היחס בין החלקים השונים וכצד הם מאורגנים. ניתוח מבני מטפל בחלקי הסיפור השונים ובדרך ארגונם, הוא יכול להתבונן בסיפור כולו או בחלקים ובמשפטים נבחרים. כמה מודלים לניתוח מבני של סיפור: א. המודל המבני של לבוב וולצקי [6]מציע לחלק כל סיפור לחמישה חלקים: חלק ההתמצאות, חלק ההסתבכות (היווצרות בעיה), חלק הערכה (עמדת המספר כלפי הבעיה, מוצגת באופן ישיר או עקיף), חלק ההחלטה (פתרון הבעיה) והחלק הסוגר. ב.המודל של גרגן וגרגן (1986Gregen & Gregen, ) : מודל העוקב אחר ההתפתחות החיובית או השלילית של הסיפור. התפתחות חיובית בסיפור מתחרשת כאשר אירוע בספור מוערך באופן חיובי יותר מהקודם. התפתחות שלילית מתרחשת כאשר סיפור מוערך באור שלילי יותר מקודמו. מהלך סיפור יכול להתאפיין גם ביציבות. כפי שכבר סקרתי במאמר של ליבליך, זילבר ותובל משיח (1995), הנרטיב הרומנטי מכיל נרטיבים פרוגרסיביים ורגרסיבים בתארו גיבור הגובר על מכשולים. הנרטיב האגדתי שמשלב גם הוא נרטיבים פרוגרסיביים ורגרסיבים ומסתיים בסוף יציב, וריאציה על "אושר ועושר עד עצם היום הזה" (ר” גם Gregen,1988 &Gregen )[7]. גרגן וגרגן מציעים מודל לבחון את עצמת המתח הדרמתי של הסיפור: המתח גובר כאשר המספר מתאר אירועים המוערכים באופן שונה (אירוע חיובי רודף אירוע שלילי, ולהפך), וגם ככל שהערכת המספר לאירועים משתנה בקצב מהיר יותר. הערכת המספר את האירועים מתבטאת בעיקר בלשון: הוא יכול לעבור ממשפטים אופטימיים ומלאי ודאות למשפטים ספקניים, לחזור על אותו משפט פעמיים, להמעיט, להאריך, להשתמש במודל של הנגדה (אז מול עכשיו, היום לעומת מחר). הגישה התכנית לניתוח סיפורי חיים מתבוננת בנושא הסיפור, בדמויות, בתפיסות העולם המיוצגות בו. לשיטתה של ליבליך [8](lieblich,1998)יש לנתח סיפור ניתוח תוכן בשני שלבים: תחילה יש לקרוא את הטקסט מספר פעמים. אחר כך יש לזהות את המוקד והנושאים המרכזיים בו. זיהוי המוקד נעשה על פי כמות הטקסט שמוקדשת לעניין, עד כמה הנושא חוזר, ועד כמה הוא מפורט. מחקר של תומפסון (1994) [9] מציג ניתוח תכני על פי חלוקה לסוגות ספרותיות כגון מלודרמה וקומדיה. הכוונה לסוגות ספרותיות מבחינת התוכן, הנושא, הויות וכו', זאת בניגוד למודל של גרגן וגרגן והיימנס, הממיין סיפורי חיים לסוגות על פי המבנה שלהן. לעומתן מציעה פולני (1979) [10] שיטת מחקר המנתחת את התוכן החברתי והתרבותי של סיפורים. לטענתה הנורמות החברתיות והתרבותיות של המספר הן המוקד של הסיפור. לשיטתה שלושה שלבים: א. בשלב הראשון הקורא-חוקר בוחן כיצד מעריך המספר את אירועי הסיפור השונים (באופן ישיר או באופן עקיף). ב. שלב בו מנסה החוקר לברר מדוע דווקא אירועים מסוימים בסיפור חשובים יותר מן האחרים. ג. החוקר מבקש לחלץ את הנורמות התרבותיות והחברתיות לאורן מוגדרים האירועים בסיפור כחשובים. אפשר כמובן לנתח את הסיפור כולו ניתוח תכני, או רק חלקים ממנו. בחינה אחרת של תוכן מציעה דרגיש [11](1994). היא מחלקת את הסיפור לחלקים ובודקת את עולם המטפורות והדימויים שהוא פורש בפנינו, וכיצד אלה פרושים לאורך ציר הזמן. כותבת המאמר מדגישה כי אפשר לשלב את הגישה המבנית והגישה התכנית בניתוח סיפור וכי לא תמיד אפשר להבחין בין תוכן ומבנה באופן חד משמעי. דרגיש מביאה דוגמאות לגישות המשלבות ניתוח מבני וניתוח תכני של סיפור חיים : למשל, המחקר של קלנדינין וקונלי[12] שבוחנים ארבעה מוקדים של סיפור: פנימה, החוצה, אחורה וקדימה. חקירת הממד הפנימי בסיפור עוקבת אחרי החלומות, התקוות, הרגשות והעמדות של המספר והדמויות הראשיות בסיפורו. חקירת הממד החיצוני עומדת על התנאים הסביבתיים בהם פועלות הדמויות. חקירת הכיוונים קדימה ואחורה עוקבת אחרי אירועים הסיפור לפי רצף כרונולוגי: עבר, הווה ועתיד. הגישה הזו מחלקת את הסיפור לחלקים על פי מבנה (כיווני זמן, פנימה והחוצה) ואחר כך מנתחת את תוכנו של כל חלק.
[1] בתוך: צבר בן יהושוע, נ' (עורכת). (2001( . "מסורות וזרמים במחקר האיכותי". לוד: הוצאת דביר 7Lavov,W. Language in the inner city: Studies in the Black English vernacula. Philadelphia: University of Pennsylvania Press. [3]Ochs E.,& Chaps, l. (1996). Narrating the self. Annual Reviews of Anthropology, 25 ,p.19-43 [4] Carter,k. (1993).The Place of story in the study of teaching and teacher education. Educational Researcher, 22(1), 5-12 [5]Elbaz,f. (1991). Research on teachers knowledge: the evaluation of discourse. Journal of Curriculum Studdies,23 (1), 1-19. [6]Lavov ,W.,Waletzky, j., (1966). Narrative Analysis: Oral versions of personal experience. Essays on the verbal and visual arts proceeding of the 1996 spring meeting. American Society (pp.12-43). Seattle and London: University of Washington Press. [7]Gregen ,M. & Gregen K.J.(1988). Narrative and self as relationship. In L.Berkowitz (Ed). Advances in Experimental Social Psychology ,21, (pp. 17-53) [8] Lieblich, A. (1998). The holistic content Perspective. In A. lieblich., R. Tuval-Mashiach, ,T. Zilber.,(Eds). Narrative Research: Reading, analysis and interpretation (pp. 62-87). (Applied social research methods series, vol.47). Thousand Oaks, CA: Sage. [9] Tompson, s. (1994). Changing lives: changing genres: Teenage girls about sex and romance, 1978-1986. In A.S Rossi (Ed). Sexuality across life course (pp.209-232). Chicago: University of Chicago Press. [10] Polanyi, M,. So whats the point? Semiotica,25,207-241. [11] דרגיש ר', (1994). מצהירים שלום: ניתוח שיח של נאומי קלינטון, רבין וערפאת. עבודת מחקר, בסדנת מחקר בפסיכולוגיה חברתית, אוניברסיטת תל אביב. [12] Clandinin, D.J,& Connely F.M. (1994). Personal experience methods. In N.K Denzin, Y & Lincoln (Eds), Handbook of qualitative research (pp. 413-427. Thousand Oaks, CA: Sage
פורסם ב-: 31 יולי, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.