מאמר: ארגונים וגישת מערכות- מאת: כץ וקאהן. חוקר חברה, מתבקש להבין ארגונים של בני- אדם, לצבור
עליהם ידע, ולהשתמש בו לצורך הכנסת
שינויים כדי להתפתח וליעל את הארגון.
המטרה בהכנסת שינויים- לעשות את הארגון נוח יותר, וממלא צרכים של העובדים בו.
למדעי החברה אין זכות בלעדית להכנסת שינויים. זאת מפני שהם מסתמכים על שתי הנחות.
1. מיקומו וטבעו שח כל ארגון- ניכר על פי שמו.
2. מטרות הארגון נקבעו על ידי מייסדיו.
בעיות בהבנת ארגון:
1. מיקומו וזיהויו.- האם הוא ארגון? גבולותיו, התנהגויות השייכות לו, מי פועל בארגון? איזו התנהגות לחקור?
שם של ארגון יכול להועיל- מהו תחום הפעילות בארגון., אך גם להכשיל.
שם לעיתים מייצג סטריאוטיפ.לגבי טיבו ותיפקודו.
2. מהם מטרות מפעילי הארגון?
הצהרות שלהם עלולות לסלף להסתיר ולהשמיט את ההיבטים העיקריים של תיפקוד הארגון.
לעיתים אין הסכמה בין המפעילים על יעוד הארגון.
הארגון מוציא תפוקה או תוצר, אך לעיתים אלה אינם עולים בקנה אחד עם מטרותיהם הפרטיות של מפעיליו.
הדגם התיאורטי שלנו להבנת ארגונים- הוא תפיסת הארגון בתורת מערכת תשומה ותפוקה של אנרגיה, שבה האנרגיה המתקבלת מן התפוקה, מפעילה את המערכת מחדש. ארגון חברתי- הוא מערכת פתוחה. ההסבר: תשומת האנרגיה והפיכתה של התפוקה לאנרגיה נוספת, מתבטאת בפעולת גומלין בין הארגון לסביבתו.
הפעולות שמפעילי הארגון מבצעים- הן פעולות משלימות זו את זו, תלויות זו בזו, יש תוצאה משותפת לפעולות, הן חוזרות ונישנות, תחומות במרחב ובזמן.
אם הפעולות הן חד- פעמיות- זה לא ארגון.
נדרש חידוש מתמיד של האנרגיה המוזרמת אל המערכת.
התוצאה- מספקת אנרגיה חדשה לפתיחת מחזור מחודש.
דוגמה לאנרגיה- זה הכסף.הוא תוצאה של פעולות, והוא מספק אנרגיה מחודשת לבצוע הפעולות.
שני קריטריונים בסיסיים לזיהוי מערכות חברתיות, ולקביעת תיפקודיהן:
1. מעקב אחר חילופי האנרגיה, או התפוקה המתקבלת.
2. ברור התהליך ההופך את האנרגיה ומפעיל דפוס חדש.
תפקודי הארגון ויעדיו.
מערכת פתוחה- ארגון חברתי התלוי בסביבה החיצונית מאד, מערכת חיה.
מערכת סגורה- ניתן להכיל עליהן את חוקי הפיסיקה.
מאפיינים משותפים למערכות פתוחות:
תשעה מאפיינים:
1.יבוא של אנרגיה- האנרגיה באה מן הסביבה.
האנרגיה היא זרימה מתמדת של גירויים.
2.שינוי צורה- הארגון לוקח את האנרגיה ומשנה אותה למוצר.
זו העבודה שעושה הארגון.
3.התפוקה- התוצר שמייצא הארגון.
4.המערכות בתורת מחזורי אירועים.
לאנרגיה- אופי חילופי- מחזורי.
אם הארגון לא מקבל אנרגיה מבחוץ- ההנאה בעשיה- יכולה לתת אנרגיה להמשך העשיה.
לארגון חברתי אין גבולות שרואים בעין.
לכן, אולפורט טוען כי: מבנה הארגון טמון בסדרת ארועים קשורים זה בזה, שחוזרים על עצמם שוב ושוב, כדי להשלים מחזור של פעולות ולחדשם. המושג מבנה חברתי- הוא מושג דינאמי.
רק השלמת הפעילויות לפי הסדר- יביא לסיום, ולאחדות.לרצף ארועים שמהווה מוצר אחיד.
מערכת ארועים- היא זו, המורכבת ממעגל של מחזורים קטנים.מחזורים מתת- מערכות שונות, לעיתים משיקים זה לזה, בנקודות מפגש.
השיטה הבסיסית לזיהוי מבנים חברתיים היא:
עוקבים אחרי שרשרת הארועים של האנרגיה, החל בתשומה דרך שינוי הצורה, וכלה בנקודה בה המחזור נסגר.
5.אנטרופיה שלילית-
התהליך האנטרופי הוא: חוק טבע האומר: כל צורות הארגון- נידונות להתפרקות או למוות.
כדי שהארגון יוסיף להתקיים- הוא חייב לנוע.אז יעצור את האנטרופיה.
ארגון יכול לרכוש לעצמו אנטרופיה שלילית- אם ימשיך לייבא אנרגיה מן הסביבה.
תהליך האנטרופיה מתרחש בכל המערכות הביולוגיות.
6. תשומת המידע, משוב שלילי, ותהליך קידוד-
התשומות לא מביאות רק אנרגיה- אלא גם מידע. הן מספקות למבנה הארגון מידע, על תפקודו של המבנה בהקשר עם הסביבה.
משוב שלילי מאפשר לארגון לתקן את הסטיות מן הדרך.
מילר מדגיש את חשיבות המשוב השלילי. כשהמשוב השלילי נעלם- הארגון יעלם ויתפרק.
אם אין אמצעי המתקן את המשוב- המערכת מאבדת יציבות ונעלמת.
האנרגיה –לא כולה מתקבלת במערכת. אלא חלקה- לאחר ניפוי.
קידוד- הכוונה למנגנוני הניפוי של המערכת.דרכם החומרים נכנסים ומיתרגמים בשביל המבנה.
מנגנוני התפקוד, מנציחים את סוג התפקוד.
7. מצב יציב והומיאוסטאזיס.
מערכות פתוחות מתאפיינות במצב יציב.
בגלל הרצף בזרימת אנרגיה, אופי הארגון חילופי האנרגיה והיחס בין החלקים- נשמר יציב.
העקרונות הכללים הפועלים כאן:
1. העקרון של
לה שאטלייה.שאומר: כל גורם פנימי או חיצוני, מוציא כוחות המחזירים את המערכת קרוב אל מצבה הקודם.
2.קראץ וקראצ''פילד- אומרים כי: מיבני הכרה מגיבים על השפעות בדרך המאפשרת להטמיען, בשינויים מעטים ככל האפשר.
הפרעות בתפקוד, יביא לפעולות שנועדו לקדם את פני הרעה.
פרוש הביטוי: הומיאוסטאזיס- שמירה על אופיה של המערכת. המערכת/ארגון יגדלו, אם יש לרשותה כמויות בלתי- מוגבלות של אנרגיה.היא צריכה לאגור רזרבות.
מערכות שגדלות- דינמיות, מגדילות את אופין הבסיסי, גדילת תשומות אנרגיה חדשות, במחזור ההסתגלות- נוצרת רמת בסיס חדשה.
8. בידול- דיפרנציאציה- מערכות פתוחות מתפתחות בכוון של בידול והשתכללות.
התפתחות הארגונים החברתיים- מתבטאת בכמה יתרבו, ומה יחודי יותר בתפקודם.
(כמו רופאים מומחים.)
מיכון מתקדם, עלפי פון ברטאלנפי, מתבטא בדרך שבה הגיעה המערכת למצב יציב.
זה עובד כך: קודם כל, פעולת גומלין בין כוחות דינמיים שונים, אח"כ- התפתחות מאוחרת ושמוש במנגנון מווסת של משוב. .9 שיוויון האחריות- עקרון שהוצע ע"י פון ברטאלנפי. המערכת עשויה להגיע למצב סופי, אפילו אם התחילה בתנאים שונים, והלכה בדרכים שונות.
מסקנות: טעויות בתפיסת הארגונים החברתיים ,כמערכות סגורות ולא פתוחות.
1. אי- הכרה כי הארגון תלוי באנרגיה מן הסביבה.וכי זרימת החומרים וכוח- האדם, אינה קבועה.
מאמצים שמשקיע הארגון בשמירה על סביבה חיצונית קבועה- יוצר שינויים במבנה הארגון.
תגובה על תשומות שהשתנו- גם היא יוצרת שינויים.
2. כדי לשמור על יציבות מפני השינויים החלים בסביבה, מהדקים את התיאום. יוצרים קשיחות. זו טעות, כי פה צריך להתגמש יותר.
3. התיאום והפקוח- הופכים למטרות בעצמם.
למעשה תפקידם לעזור למערכת להסתגל לשינויים.
4. העדר ההכרה בשיוויון האחרית של המערכת הפתוחה. כלומר: יש יותר מדרך אחת, להפיק תוצאה מסוימת.
5. הסטיות בתפקוד- הם שינויים מוטעים שצריך לסלק.
רוב הארגונים החברתיים נחשבים כמערכות סגורות, ללא משוב. זה מוטעה.