דירקהיים הגיע למסקנה מרחיקת הלכת שסטייה אינה דבר בלתי נורמלי; למעשה היא ממלאת ארבע פונקציות חברתיות חיוניות:
הסטייה מאשרת נורמות וערכים תרבותיים. כל תרבות כרוכה בהכרעות מוסריות: כדי שחייהם לא יהיו לתוהו ובוהו, אנשים מעדיפים גישות וצורות התנהגות מסוימות על אחרות.
הסטייה היא חלק בלתי נפרד מן התהליך של התהוות מוסר ושמירתו.
תגובתה של החברה לסטייה מבהירה את הגבולות המוסריים. תגובתה של החברה לסטייה מגבירה את האחדות החברתית. אנשים מגיבים בד"כ לסטייה חמורה בהפגנת זעם קולקטיבי. ובכך הם מאשרים מחדש את המכנה המשותף המוסרי המאחד אותם.
סטייה מעודדת שינוי חברתי. אנשים הסוטים מן הנורמות, מזיזים את גבולותיה
המוסריים של החברה, מצביעים על חלופות לסטטוס-קוו ומעודדים שינוי. יתרה מזאת, הסטייה של היום עשויה להפוך למוסר של מחר.
המחשה : הפוריטנים של מפרץ מסצ''וסטס מחקרו של קאי אריקסון (1966) ממחיש זאת, הוא הראה שאפילו הפוריטנים – קבוצה ממושמעת ואדוקה מאוד בדתה – יצרו בקרבם
סטייה כדי להבהיר את גבולותיהם המוסריים.
סטייה איננה מדד המלמד עד כמה אנשים הם טובים או רעים. כי אם תוצר בלתי נמנע של החיים החברתיים. עם זאת, סוג הסטייה שהחברה מגנה תלוי בטיב הנושאים המוסריים שחברי אותה חברה מבקשים להבהיר.
סיכומים נוספים אודות אמיל דירקהיים - הפונקציות של הסטייה