ג''ורג'' הרברט מיד - העצמי החברתי

העצמי – ממד של האישיות המורכב מן המודעות העצמית והדימוי העצמי של הפרט. גאוניותו של מיד הייתה בראיית הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין העצמי לבין החברה, קשר שהוסבר על ידו בכמה שלבים.
ראשית העצמי מתהווה מן ההתנסות החברתית. העצמי אינו חלק של הגוף ואינו קיים בעת הלידה. שנית, ההתנסות החברתית היא חליפין של סמלים. שלישית, כדי להבין את כוונתו של אדם אחר עליך לשוות בדמיונך את המצב כפי שהוא נראה מנקודת ראותו שלו. אינטראקציה חברתית מחייבת אותנו לראות את עצמנו בעיניהם של אחרים – תהליך שמיד כינה נטילת תפקידו של האחר.
"האני במראה"
דימוים העצמי של בני אדם המבוסס על האופן שבו הם מאמינים שאחרים רואים אותם, כלומר מה שאנחנו חושבים שאחרים חושבים עלינו הוא הקובע במידה רבה את דמותנו בעיני עצמנו
ה – I וה-ME
יכולתנו לראות עצמנו באמצעות אחרים מלמדת שהעצמי שלנו עשוי משני מרכיבים.כשאנו יוזמים פעולה חברתית העצמי הוא סובייקט. מיד טען שבני האדם הם פעילים וספונטניים מטבע ברייתם וכינה מרכיב סובייקטיבי זה של העצמי בשם I . בד בבד העצמי הוא גם אובייקט משום שע"י נטילת תפקידו של החאר אנחנו מעצבים דימויים על עצמנו. מיד כינה מרכיב אובייקטיב זה של העצמי בשם ME . כל התנסות חברתית מתחילה כשמישהו יוזם פעולה (שלב הI של העצמי ולאחר מכן מכוון פעולה זו (ME) ע"י נטילת תפקידו של האחר.
התפתחות העצמי
מיד היה משוכנע שהעצמי מתגבש בהדרגה עקב התנסות חברתית הולכת ומצטברת. פעוטות מגיבים לזולת רק בדרך של חיקוי ואינם מסוגלים להשתמש בסמלים, הרי שהם חסרי עצמי.
ילדים לומדים לראשונה להשתמש בשפה ובסמלים אחרים בדרך של משחק, בעיקר ע"י משחק תפקידים. בהדרגה הילדים לומדים לשחק את תפקידיהם של כמה אחרים בעת ובעונה אחת .
אנשים הנמנים עם החברה צריכים ללמוד לראות את עצמם גם כפי שאחרים רואים אותם באופן כללי. במילים אחרות, אנו נוכחים לדעת שהאנשים שבהם אנו נתקלים בכל מצב חברתי חולקים נורמות וערכים תרבותיים ומתחילים לשלב דפוסים כלליים אלה בעצמי. מיד השתמש במונח האחר המוכלל  - הנורמות והערכים התרבותיים הנפוצים, המשמשים לנו כאמות מידה להערכה עצמית.תהליך החיברות אינו מסתיים, כמובן, עם התהוות העצמי. כל עוד אנו ממשיכים בהתנסויות חברתיות, ונסיבות משתנות עשויות, אפוא לעצב את העצמי שלנו מחדש. העצמי עשוי להשתנות , למשל, עקב גירושין.