.
Zaman Gazatesi
-
Summary rating: 5 stars
(18 דירוגים)
-
ביקורים : 656
-
מילים:900
-
תגובות
:
0
האימפריה העותומאנית!
לאחר מותו של עות''מאן הראשון ב-1326, החלו העות''מאנים להתפשט מזרחה ודרומה אל תוככי אסיה
הקטנה, וצפונה ומזרחה אל הבלקן. למחרת רעידת האדמה בגליפולי ב-1354, קנו העות''מאנים דריסת רגל ראשונה בתראקיה, ושנתיים לאחר מכן, ב-1356 העבירו את בירתם לאדירנה שבתראקיה. ניצחונם את הסרבים בקרב קוסובו 45 שנה לאחר מכן, ב-15 ביוני 1389, סימל את סוף השליטה הסרבית באזור וסלל את דרכם של העות''מאנים לאירופה. ב-1390 כבש באיזיט הראשון, השליט העות''מאני הראשון שהתהדר בתואר סולטן ולא ביי, את אחרון מעוזיה של האימפריה הביזנטית באסיה הקטנה, ושאריות האימפריה המוקפות בטריטוריה עות''מאנית מכל עבריה, הפכו למדינה וסאלית של העות''מאנים. עם זאת, נסיגה של ממש בהתקדמותם של העות''מאנים חלה בשנת 1402, כאשר ניגפו מפני טימור לנג בקרב אנקרה וביאזיד הראשון נלקח בשבי מונגולים. טימור לנג השפילו עד עפר על ידי הצגתו בכלוב כשלל מלחמה, ולפי גרסה נוספת, עשה בו שימוש כהדום לרגליו. באיזיט הראשון מת ב-1403 ולפי סברה אחת הוא שלח יד בנפשו. הנסיכות נכנסה לתקופת כאוס שנמשכה 11 שנים ושזכתה לכינוי "תקופת בין המלכים" (Fetret Devri), עד שמהמט הראשון הצליח להשתלט על השלטון ב-1413. הוא ובנו מורט השני, הצליחו להשיב את מצב המדינה לקדמותו בתוך 25 שנה לערך. בשנת 1453 הטיל הסולטן מהמט השני "הכובש" (Fatih Sultan Mehmed) מצור על קונסטנטינופול. 85,000 חייליו הכריעו את 7,000 מגיניה של העיר וכבשו אותה ב-29 במאי. קונסטנטינופול הייתה לאיסטנבול, בירתם השלישית והאחרונה של העות''מאנים, והאימפריה הביזנטית באה אל סופה.
התפשטות (אמצע המאה ה-15 עד סוף המאה ה-17) למרות שכבר לפני כיבוש קונסטנטינופול בשנת 1453, השתלטו העות''מאנים על חלקים נרחבים בבלקן, מסמן מועד זה את הפיכתה של "בייליק (נסיכות) בני עות''מאן" (Osmanoğlu beyliği) ל" אימפריה העותמאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות''מנאית"). כיבוש קונסטנטנופול, שנקראה מעתה איסטנבול, ביסס את מעמדה של האימפריה ככוח המוביל בדרום מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון. המדינה התעשרה משליטתה על דרכי היבשה בין אירופה לאסיה ומהקמתו של צי סוחר נרחב. שמונה שנים לאחר כיבוש העיר, בקיץ 1461, עלה מהמט השני על טרבזון וכבש אותה. בכך באה גם האימפריה של טרפזונטה אל סופה והקיץ הקץ על הטריטוריה הרומית האחרונה בעולם. עם מותו של מהמט השני ב-1481 השתרעה האימפריה העות''מאנית על כל הבלקן, למעט החוף האדריאטי, על רובה של אסיה הקטנה ועל חופו הצפוני של הים השחור. הסולטן סלים הראשון "האמיץ" (Yavuz Sultan Selim) אשר עלה לשלטון ב-1512 הרחיב את גבולות האימפריה במזרח התיכון, וכבש את מזרח אסיה הקטנה, הלבנט, כולל ירושלים, חופי ים סוף עד מכה ומדינה ואת כל מצרים. האימפריה שלטה כעת על כל המקומות המקודשים לאיסלאם ועל קהיר, והסולטן יכול היה לתבוע לעצמו את תואר הח''ליף. סולימאן הראשון "המפואר" הביא את האימפריה לשיאה בכל הזמנים. הוא כבש את בלגרד ב-1521 ואת ממלכת הונגריה ב-1526, ובכך הרחיב את השלטון המוסלמי מעבר לבלקן אל מרכזה של אירופה. במזרח התקדמו העות''מאנים וכבשו את בגדאד והשלימו את השתלטותם על מסופוטמיה עד לחופי המפרץ הפרסי. זו הייתה גם תקופת הזוהר של האדריכלות העות''מאנית וגדול אדריכליה, סינאן, שהחל מפאר את בעיקר איסטנבול וסביבותיה במחצית המאה ה-16. עם זאת אמצע המאה ה-16 סימל גם את כניסתה של האימפריה לקשיים, וקרב לפנטו ב-1571 סיים את השפעתה על מערב הים התיכון והחל גם את סוף שליטתה על מזרחו. תקופת כיבושים קצרה נוספת באה בימיו של הסולטן מורט הרביעי אשר הצליח להשתלט על ירוואן בשנת 1635 ולהשיב לעצמו את השליטה בבגדאד שלוש שנים לאחר מכן, ב-1638. שנה לאחר מכן נחתם הסכם קסר אהֶ שירין עם הצפווים ובו הוסדר קו הגבול. אולם מורט הרביעי ששלט באימפריה עד 1640, היה הסולטן היחיד מאז סולימאן המפואר שהראה יכולת פוליטית וצבאית בתקופה זו. בשנת 1683 התחולל קרב וינה בו הובסו העות''מאנים בידי קואליציה נוצרית "קדושה" בראשות מלך פולין יאן סובייסקי, אשר פיקד על צבאות אוסטריה, האיחוד הפולני ליטאי, ומספר נסיכויות גרמניות. קרב זה אשר הוביל לחתימת הסכם קרלוביץ ב-1699 לפיו ויתרו העות''מאנים על שטחים נרחבים באירופה, סימן את קץ איומם על מרכז אירופה, והחל את שקיעתה האיטית. שקיעה (המאה ה-18 עד סוף המאה ה-19) ראשית המאה ה-18 הביאה שקט יחסי ונפתחה "תקופת הצבעונים" (Lâle Devri) שהחלה ב-1718 ונמשכה עד 1730.
פורסם ב-: נובמבר 01, 2007
ביקורות ותקצירים נוספים בנושא Zaman Gazatesi
סיכומים נוספים של Achikam
More