שלאף שטונדה – שנת
צהריים ה"שלאף שטונדה" שפירושו שעת שינה בגרמנית חדר לשפה העברית בגלל עולי גרמניה , ה"יקים".המנהג הזה לישון בין שתיים לארבע נקשר דווקא ליקים . ההסבר לכך על פי אנדריאס מאייר יקה שעלה ארצה בשנת 1937 , הוא שהעולים מגרמניה נאלצו לעבוד בחקלאות ,למרות שברובם היו אקדמאים –עורכי דין , פרופסורים,רופאים - והעבודה הייתה עבודה פיזית קשה. בגלל החום הם נהגו לקום מוקדם מאוד בבוקר ,עבדו בשדה או בלול או במטע ואז נחו בצהריים ,כאשר החום בשיאו וחזרו לעבוד אחר הצהריים. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לבריאותם של הישנים שנת צהריים . מחקרים אחדים מראים שתוחלת החיים של הישנים שנת צהריים ארוכה יותר משל אלה אשר אינם
ישנים בצהריים,ואילו מחקרים אחרים סותרים מסקנה זו. מחקר
שנערך בירושלים על קבוצות גדולות הראה כי האנשים שינו בצהריים נפטרו בגל צעיר יותר מאלה שלא ישנו בצהריים.
ואילו מחקר אחר שנערך ביוון גילה עובדה סותרת , היוונים שנהגו לישון בצהריים חיו שנים רבות יותר מהלא ישנים בצהריים. בכל מקרה, אין ספק שזהו מנהג מהנה.נראה שזה חלק מהמערך הביולוגי שלנו ,אצל כל בני האדם יכולת ההירדמות עולה בשעות אחר הצהריים, כך טוען פרופ'' פרץ לביא ,סגן נשיא הטכניון ומומחה לשינה.אך אין זה אומר שאם ישנת בצהריים תוכל לקצר את זמן השינה שלך בלילה. מי
ישן בצהריים מבין
הפוליטיקאים שלנו? הפוליטיקאים של שנות החמישים והשישים נהגו לנוח בצהריים , למרות שלא היה נעים להם שתדעו. ראש הממשלה ואשתו פולה – ישנו בצהריים ,משה דיין ישן בצהריים הייתה לו במשרד שדה שנהג לישון עליה או לבצע פעילות אחרת,מנחם בגין היה ישן בצהריים ,יצחק שמיר היה הולך לאכול את האוכל של אשתו , וייתכן שאף חטף תנומה. ובכן , למה פתאום נכתבה הכתבה הזאת ? כיוון שראש עיריית ירושלים , אורי לופוליאנסקי,התקין תקנה חדשה בעיר בירתנו הקדושה :לא ישיר אדם,לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה,מקלט רדיו או טלוויזיה ,ולא יקים רעש באמצעות פטפון ,רמקול ,מגביר
קול או מכשירי – קול כיוצא באלה. נכון, קצת שקט לא יזיק בארצנו ההיפר אקטיבית.
סקירות נוספות אודות Yedioth Aharonoth