קבלה לעם

"מגילת הסתר" – הפירוש הקבליפורים הקבלי, שהוא שורשו הרוחני של חג הפורים כפי שאנו מכירים אותו, מסמל את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שאליה נזכה כולנו להגיע. בקבלה קוראים למצב הזה גמר תיקון, והוא מתואר כהרגשה של שלמות ואהבה אינסופית שמתפשטת באדם, ולכן פורים גם מזוהה כל כך עם תחושת השמחה.חכמת הקבלה מייחסת חשיבות עצומה לחג הפורים ורואה בסיפור המגילה מדריך למסע רוחני שאליו יכול לצאת כל אחד מאיתנו.סיפור פורים מתאר בפנינו את הדרך לתחנה האחרונה והחשובה ביותר במסע הרוחני שלנו. כאשר אנו מגיעים לתחנה זו, מתגלה לנו המציאות הרוחנית שעד אז הייתה נסתרת מאיתנו. המקובלים מכנים את הגילוי הרוחני ואת קבלת האור בשם: "שמחה", שאופיינית כל כך לחג הפורים. זוהי גם משמעות השם מגילת א(ה)סתר: מגילה – מלשון גילוי, אסתר מלשון הסתר, כלומר גילוי ההסתר.כל דמות שמופיעה בסיפור המגילה היא בעלת תפקיד, ועל פי חכמת הקבלה היא מייצגת תכונה או רעיון מסוים. אחשווראש, המלך הוא זה שמנווט את הדמויות השונות, מפעיל אותן והן כולן רוצות להיות כמה שיותר קרובות אליו. המלך מסמל את הכוח העליון, את הבורא, שתוכניתו היא להתגלות לנו דרך סיפור המגילה.המגילה נפתחת במשתה ממושך בן מאה ושמונים יום. המשתה מסמל את סיומה של תקופה - מדרגה רוחנית אחת, ואת תחילתה של תקופה- מדרגה רוחנית חדשה.המלך אחשוורוש מזמין למשתה את ושתי אשתו, אך היא מסרבת להופיע. ושתי שייכת לתקופה הקודמת, למדרגה הרוחנית שאותה כבר עברנו. זו הסיבה שכבר בתחילת המגילה, היא נעלמת מהתמונה.את מקומה תופסת אסתר, שמבטאת במגילה את הקשר הרוחני החדש שאליו אנו יכולים להגיע עם המלך, הבורא. קשר רוחני זה הולך ונבנה במהלך המגילה.שתי דמויות נוספות הן בגתן ותרש. צמד שומרי המלך, ידידיו הקרובים של המן, שתפקידם במחזה הוא להפריע למלך להתגלות לעם ישראל ולכן הם זוממים לרצוח אותו ולקטוע בכך את התהליך הרוחני. את המזימה מגלה מבעוד מועד ידידנו מרדכי, הוא מתריע עליה ומסכל אותה לרווחת כולם. במגילה, המאבק בין מרדכי לבין המן מסמל את המאבק בין שני כוחות שמניעים את האדם להגיע אל האושר, אל המלך. מרדכי, מסמל את הכוח הרוחני שחבוי בתוכנו, הסיפור על כך שהוא יושב בשער המלך מרמז לנו על משמעותו הפנימית. הכוח הרוחני שנקרא מרדכי מתגלה רק כשכבר אין לו ברירה, כשהוא חש שחייו של המלך נתונים בסכנה, כלומר שמימוש התוכנית הרוחנית עומד בפני כישלון. המן, מסמל את הכוחות האגואיסטיים שבמציאות, כוחות בעלי עוצמה חזקה שקיימים בתוך כל אחד מאיתנו. בדרכו האגואיסטית גם הוא רוצה להתקרב אל המלך, אל האושר. היהודים במחזה מסמלים כל אחד מאיתנו ומרמזים לנו שאנו יכולים להתפתות ולהיסחף אחרי המן, הטבע האגואיסטי שבתוכנו, או לבחור בדרך חדשה ולהצטרף למרדכי, הכוח הרוחני. מאבק "בני האור בבני החושך" אינו פשוט כל כך. המן, האגו שלנו, מתעתע בנו וטוען כי בידו השיטה להתקרב אל האושר. כוונתו של המן להרוג ולהשמיד את כל היהודים עוזרת לנו להבין שהדרך היחידה להתקדמות אל האושר היא דרכו של מרדכי. בכך עוזר לנו המן לבחור בכיוון הנכון. כלומר, הטבע האגואיסטי ניתן לנו כדי שנמצא את הדרך להתעלות מעליו. במגילה מתואר התהליך בסצנה שבה המן מוביל את מרדכי בלבוש מלכות רכוב על סוסו. בצורה דומה מביא אותנו כיום הטבע האגואיסטי שלנו לחפש אחר דרך חדשה כפתרון לתופעת הריקנות והפירוד שהולכים וגואים. המסר פשוט: אדם שבוחר בדרך הקבלה מקבל את כל הטוב שהמלך רוצה להעניק לו וזוכה באושר. חכמת הקבלה חוזרת ומתגלה כיום לאחר שהוסתרה במכוון משך אלפי שנים. היא מתגלה עקב הצורך של רבים מאיתנו לחיות את החיים אחרת ומאפשרת לנו לעשות את הבחירה שעליה מספרת מגילת אסתר, הבחירה בין הפנימיות לבין החיצוניות. אם נשכיל לבחור בדרכו של מרדכי על פני דרכו של המן נזכה כולנו להגיע למקום שאליו אנו כה משתוקקים. אז תיפתח בפנינו חצי המלכות... את החצי השני ישלים כבר המלך.

סקירות נוספות אודות קבלה לעם