הגבלות צילום עיתונאי- אתיקה עיתונאיתמועצת
העיתונות קבעה כי חובת
העיתונאי, להושיט עזרה לאדם בסכנת חיים, קודמת למטלות המקצועיות. החידוש: סעיף חדש שהכותרת שלו "הצלת חיים" בשנה האחרונה עודכנו כללי האתיקה הנוגעים לתפקיד צלמי העיתונות במקרים בהם הם נתקלים באדם הזקוק לסיוע. הסעיף אומר "החובה המוסרית והחוקית להושיט עזרה לאדם הנמצא בסכנה חמורה ומיידית לחייו או לשלמות גופו חלה גם על העיתונאי בעת פעילותו העיתונאית." הדיון במועצת העיתונות היה סופו של תהליך ארוך שהתחיל באירוע טראומטי שנצרב בזכרון הקולקטיבי הישראלי- התיקון נחקק בעקבות
אירוע זה: ב2 לדצמבר 98 התקיימה הפגנה של סטודנטים פלשתינים להזדהות עם האסירים הפלשתינים בישראל. למקום הגיע רכב צבאי, בו שני קצינים, הרכב ספג לבנה והסתלק. כעבור זמן קצר הגיע רכב בו היה אסף שברח מבסיסו בטרמפ, כשהגיעו לצומת נהג המכונית האט הסתלק ואסף נותר לכוד במושב האחורי ללא כל הגנה המכונית גלשה לתוך הצומת והותקפה בפראות באבנים ומקלות, אסף הוכה ודימם ובקושי הצליח להמלט. אירוע
קשה זה נקלט בעדשות של כמה צלמים, רובם ישראלים עובדי רשויות זרות, וזה שודר במהדורת החדשות ופורסם בעיתון למחרת. הוטחה ביקורת קשה על גורמים בצה"ל ועל הצלמים. טענו כלפיהם שהם העדיפו להשיג תמונה טובה במקום להצילו והם לא נקפו אצבע למענו היו כאלו שטענו אפילו שזה היה מתואם עם הצלמים ושעצם נוכחותם היה עידוד לאלימות.האם הצלמים היו
צריכים להפסיק לצלם ולנסות לחלץ את החייל:נימוק בעד- עיתונאים הם קודם כל בני אדם, ולכן חובתם להציל את הנתון בסכנה. עיתונאי מחוייב קודם כל לקוד אוניברסלי שמחייב אותו להציל חיים וזה קודם לעבודתו העיתונאית.נימוק נגד- עיתונאים צריכים להיות "זבוב על הקיר" העיתונאים רוצים שיתייחסו אליהם ב"איזור סכנה" (פיגוע מלחמה) כאל גורם ניטרלי, שלא יירו עליהם, שיתנו להם להתקרב לכל מקום כדי שיוכלו לסקר את האירועים. הם צריכים לדעת לא להתערב. אם במצב מסויים מצפונו של עיתונאי אומר לו לנהוג אחרת ולחרוג מהניטרליות זה לגיטימי אבל זו צריכה להיות החלטה אישית שלו ולא הנחייה עקרונית של תקנון האתיקה.
----------------------------------------------
המציאות בראי העיתון- תהליך הוצאת העיתון הוא כמו "תבשיל" ככל שמעורבים מס' גדול יותר של אנשים בעשיית העיתון כך יכולות להיות טעויות ועיוותים ישנם אי דיוקים שחלקם נגרמים "בלי כוונה" בגלל טעויות אנוש או אילוצים אחרים וישנם אי דיוקים הנגרמים "בכוונה תחילה" מתוך רצון להשפיע או להציג דברים באור מסוים.- בלי כוונה- עיתון מופק בלחץ זמן תהליכי ההפקה מורכבים ולפעמים מדובר בטעויות קטנות כמו החסרת אות או חיבור של אותיות. גם לעורכים קורה שכותרות מחליפות בניהן מקומות (שמו של הכתב נעלם, ידיעה כפול וכו'). תצלומים הם שדה המוקשים המסוכן ביותר של העיתונות במיוחד כשהמצולמים הם לא אנשים מפורסמים.*באיסוף החומר- יכול להיות מצב שבשל הלחץ למסור את הידיעה לדפוס יכולות להיות תקלות תוך כדי איסוף החומר.*הכתיבה של העיתונאי מושפעת מאישיותו דעותיו ורגשותיו.*עריכה- איך יכול למצוא העורך כותרת שתהיה מושכת ביותר? ככל שיתאמץ להיות אובייקטיבי הכותרת תבטא משהו מתפיסת עולמו.*ברווז עיתונאי- כינוי שבו מכנים ידיעה על דבר של היה ולא נברא. לפעמים עיתונאי נופל קורבן לגורמים המעוניינים לפרסם ידיעה לא נכונה כדי לפגוע ביריב או להפיק טובות הנאה לעצמם- "תאוות עבודה" – הכתב מואשם בחוסר זהירות אבל היא יכולה לפגוע קשה בשמו ובסיכוייו להתפתח במקצוע.- עיוות בכוונה תחיל- בעבר היו
עיתונים ודוגמאות רבות לעיתונות שמשרתת את השלטון ומפרסמת ידיעות ומאמרים לזכותו למשל בגרמנייה הנאצית דיווחו עיתונים על נצחונות במלחמת העולם השנייה אפילו כשזה היה קרוב לתבוסתה במלחמה. גם בברית המועצות העיתונים פרסמו כתבות על ניצחון בקרב של הקומוניזם על המערב ואז התברר שהכלכלה פרחה רק במאמרי המערכת והעוני והקשיים נותרו. מכאן שהעיתונות במדינות דיקטטוריות הוציאה שם רע לאמצעי התקשורת, אבל ישנם אנשים בעלי השפעה במשטר דמוקרטי שמנסים למנוע פרסום שעלול להציגם באור שלילי, אך ככל שיש יותר ויותר ערוצי תקשורת תהיה יותר זרימה חופשית של מידע "שוק דעות"* העיתונאי כיוצר מציאות- לפעמים עיתונאי לא רק אוסף מידע הוא גם יוצר אותה למשל עיתון המחליט לערוך סקר דעות קהל בנושא פוליטי שנוי במחלוקת או עיתונאי שיוצא לראיין בני נוער או עקרות בית- אלו לא ידיעות חדשותיות כי הן לא מספרות על אירוע אלא על אירוע יזום ומה שהופך אותן לחדשה זה הפרסום.לסיכום- העיתונות היא לא ראי מדוייק של המציאות, יש לזכור שהעיתון הוא תוצר של בני אדם וטעויות אנוש יוצרות שגיאות שיבושים ואי הבנות. גודלו של העיתון מוגבל כךניתן לתאר רק חלק מהמציאות כך שהמידע שנכנס לעיתון חייב להיות מסונן, יש העדפה לנושאים הקשורים באישים מפורסמים או עניינים חריגים המעניינים את הציבור. לכל עיתון או עיתוני יש דיעות, גישות, כיוון פוליטי ואינטרסים כך שאי אפשר להפריד לגמרי בין דעות האדם לעובדות שהוא מספר עליהם.העיתון עושה מאמצים רבים כדי לשמור על דיוק ואתיקה עיתונאית. האילוצים השונים העומדים בפני העיתון כמו המקום, הכסף ובעיקר הזמן, מגבילים את האפשרות לשמור על דיוק מוחלט.עיתונים מסוימים עלולים לעוות את המציאות בכוונה כמו עיתון מפלגתי שקוראיו חושבים שמה שכתוב הוא האמת. כקוראים עלינו להיות ערים לעובדה שכל דבר בעיתון נכתב מנקודת מבט מסויימת, חשוב שנדע מי עומד מאחורי זה, מהי העמדה המנחה את העובד, העורך ואת הצלם. אם נהיה מסוגלים לזהות את עמדת הכותב נוכל לדעת אם היא מקובלת עלינו או לא ונתייחס בצורה ביקורתית לדיווחים של המוסר.
סקירות נוספות אודות אתיקה עיתונאית