חדשות: לשם מה? 1.לדעת לשם ידע (סיקור הסביבה והעברת מידע)2.לדעת כדי להיות שותף פוליטי (המידע נותן בידי האזרחים כוח
על מנת להיות שותפים בהחלטות מדיניות, בין אם זה באמצעות לחץ של דעת קהל ובין אם זה בבחירות).3.לדעת כדי ליישם (הפגנות, הפלת השלטון...)לחדשות יש חשיבות עליונה במשטר דמוקרטי. מכיוון שמשטר דמוקרטי הוא שלטון העם, כלומר העם הוא הבוחר, הציבור חייב לדעת, ומי שמיידע אותו זו
התקשורת. אם הציבור לא ידע הוא לא יוכל לשנות. התקשורת מהווה את החוליה המקשרת בין השלטון לציבור, ומשמשת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, כלומר כשיש חשש שאירוע מסויים יערער את המשטר הדמוקרטי, על התקשורת מוטל לחשוף אותו בפני הציבור.
התנאים הנחוצים כדי שיתקיים דיווח חדשותי: 1.קיומם של אמצעים להעברת מידע- כלי תקשורת המונים.2.רשת של כתבים וסוכנויות שאוספים את המידע.3.אינטרס של מוסדות או אישי ציבור באמצעי התקשורת להעברת מסרים (ע"מ להשפיע על דעת הקהל, להעביר מידע חיוני לציבור ולשמור על האינטרסים של הציבור).4.אינטרס של הציבור (מידע כדי להתעדכן, החשיפה מהווה ביקורת על מוסדות השלטון. בצורה כזו יש לציבור כוח).
עיתונות חוקרת : בשנים האחרונות מסתייעים העיתונים יותר ויותר משיטות מחקר מגוונות כדי להביא לפני קוראיהם מידע עשיר, מגוון ומדויק יותר. יש עיתונים שלא מסתפקים בפרסום תוצאות מחקרים וסקרי דעת קהל שנערכים למענם ע"י מכוני מחקר חיצוניים אלא הם בעצמם מפעילים מחלקות מחקר מיוחדות. המונח תחקיר משמש בשנים האחרונות להגדרת איסוף המידע בשלב הקודם לכתיבה או לשידור בטלוויזיה או רדיו. אבל זה מעוות את המשמעות המקורית של תפיסת העיתונות החוקרת. מכאן שעיתונות חוקרת היא חשיפה של מידע המבוסס על מידה מספקת של מקורות ומסמכים לאורך זמן, כדי להציע לציבור פירוש מבוסס היטב למשמעות של אירוע. עיתונות חוקרת הייתה במקור מארה"ב לתזכירים יסודיים ומקיפים של חקירת מעשים ומחדלים של משרד ההגנה האמריקאי (הפנטגון) ושל סוכנות הביון המרכזית (סי.אי.איי) שחשפו שחיתות של פוליטיקאים (בוב וודווד וקול ברנשטיין מ"פרשת ווטרגייט"). העיתונות החוקרת הגיעה גם לישראל. צריך לעשות הבחנה ברורה בין גילוי עיתונאי חשוב ובלעדי המבוסס על מקור יחיד לבין תחקיר אמיתי המבוסס על מקורות ומסמכים רבים. פעולה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של זמן וכסף. רק עיתונאים מעטים בארץ ובעולם יכולים להרשות לעצמם לבצע תחקירים בצורה מקיפה. מעבר לזה שהוא חושף שחיתויות ומחדלים, הוא גם מעלה את היוקרה של העיתון/הטלוויזיה.
מודל סדר היום הציבוריתפקידה החשוב של התקשורת מתחיל בהעלאת נושאים לדיון (פרסום נושאים בתקשורת) וע"י כך הפיכת לחלק מסדר היום הציבורי (על מה אנשים ידברו) מתוך מחקרים התברר כי נושאים שהתקשורת דנה בהם ומפרסמת מידע עליהם נחשבים בעייני הציבור כחשובים יותר מנושאים שהתקשורת לא מתעסקת בהם. הכוח הרב של התקשורת הוא שהיא גורמת לאנשים על מה לחשוב, על מה לדבר ובאיזו נושאים הממשלה ומוסדות אחרים צריכים לטפל. למשל: התקשורת דנה בהרחבה על תאונות דרכים- אנשים ידברו על הנושא ומשרד התחבורה והמשטרה יצאו במבצעים כדי להוריד את תאונות הדרכים (הגבלות על נהגים צעירים, יותר ניידות משטרה וכו'). התקשורת מעלה את נושא ההבטלה בעיירות פיתוח- הציבור מבין את חומרת הנושא ומשרד המסחר נותן כסף לחברות לעבור לעיירות פיתוח בשביל שתהיה תעסוקה.המשפט "עשית, לא פרסמת, לא עשית" מסמל את החשיבות ביצירת "הד" לעשייה בכל נושא. שערוריות רבות התחילו כתוצאה מפרסום באמצעי התקשורת, ניתן לומר שבאמצעות החשיפה היה דיון ברשויות שהביאו בסופו של דבר לצמצום או לתיקון המעוות. התקשורת משפיעה על קביעת סדר היום בכך שהיא גורמת לנו לדבר על נושאים אלו, להתעניין בהם ולגבש דיעה עליהם.הדברים הבאים מצביעים על חשיבות הנושא: -נושא המפורסם בעמ' הראשונים או בתחילת מהדורת
החדשות.-מס' המילים (גודל הידיעה/כתבה) -תמונה מצורפת לידיעה/כתבה
שומרי סף ושוערים-אנשי הטלוויזיה והעיתונאים מכונים "שוערים" או "שומרי סף". כינויים אלו מתייחסים לעורכים ואנשי החדשות המחליטים אילו אירועים יעברו את "שער" התקשורת ויהפכו לחדשות, ואילו אירועים לא ידווחו ובכך לא יודעים שהתקיימו. העיתונאי נקרא שומר הסף מכיוון שהוא פועל כמו סלקטור, תפקידו לבחור את הידיעות שראויות להיחשב כחדשות ונושאים שיחשבו כרלוונטים. הכתבים בוחרים את מי לראיין, מה לשאול ובאיזו דרך, מה להציג ומה להשמיט ואילו הערות להוסיף. הצלמים בוחרים מה לצלם ואיך לצלם אותו. העורכים תולשים ומרכיבים מחדש את קטעי הכתבה, בוחרים לה כותרת ואת מיקומה.העיתונאי הקלאסי, מסורתי- תפקידו לתווך בין הקהל לבין העולם החיצוני. מדובר על תיווך נקי, תונאי הוא צינור שמעביר מידלא אמור להיות מעורב בתהליך באופן אישי. שומר הסף דוגל בהבחנה ברורה בין עובדות לדעות, בין כתיבה חדשותית לפרשנית. הוא צריך להיות כמה שיותר מאוזן אם לא אובייקטיבי לגמרי. התפיסה היא שציבור הקוראים מספיק אינטלגנטי כדי להבין ולפרש את העובדות והם לא צריכים שהעיתונאי יעשה זאת בשבילהם. הסיקור צריך להיות כמה שיותר ניטרלי ובמקרה של סכנה בטחונית שומר הסף יחשוף את מקור המידע שלו מתוך מחוייבות מוסרית למדינה ולחברה.-שלב הסלקציה- בו אוספים את המידע, ממיינים אותו ובוחרים מה לפרסם ע"פי חשיבות ורלוונטיות. שיקולים:1. זמן ותדירות- העדפה למידע שהתרחש בזמן הקרוב. 2.גורם הסף- בולטות הנושא, מתאפיין בגודל, חוזק, כמות וכו'. 3. חד משמעות- עדיפות לאירוע יותר ברור, חד משמעי ופשוט להבנה. 4. משמעותיות תרבותית- העדפה לאירועים הנוגעים לחברה\תרבות בהן מתפרסמות החדשות. 5.התאמה לציפיות הנמען- העדפה לנושאים בעלי חשיבות אצל הקורא (רצון שיקרה או חשש ממנו). 6. הפתעה- אירוע מפתיע, אך בגבולות של סבירות צפויה. 7.המשכיות- מעקב אחרי אירוע שכבר דווח. 8.מבנה והרכב החדשות- המבנה התוכני והצורני של עיתון או מהדורת חדשות מכתיב את סיכוייה של ידיעה להפוך לחדשה. 9. התייחסות למדינות אליטה- עדיפות לארוע הנוגע למדינות אליטה. 10.קשר לאנשי אליטה- עדיפות לאירוע הנוגע לאנשי שם\ אנשי אליטה. 11. התייחסות לאנשים- עדיפות לאירוע הקשור לפעולה אנושית של אדם ספציפי. 12.גורם השליליות- ככל שהאירוע שלילי יותר בתוצאותיו ובהשלכותיו כך הוא מדווח יותר. (גורמים נוספים:13.אילוצי זמנים- לוח השמנים דחוק מאוד. 14.אילוצי חוק ומשפט- חוקים כמו חוק הגנת הפרטיות, סוביודיציה וכו'. 15.אילוצים כלכליים).