לנהוג ולהשאר בחיים

בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום
הכתבה הבאה מיועדת בעיקר לנהגים הצעירים שבין הקוראים. לא מפני שהנהגים המבוגרים הם נהגים מושלמים – כלל וכלל לא. אלא מפני שקל יותר לנהג צעיר לשנות דפוסי התנהגות בכביש כאשר הוא מאחורי ההגה. אך אם נהגים ותיקים גם ייקחו לתשומת הלב ויפנימו- אזי זכיתי פעמיים.
אקדים ואומר גם, שאינני מתיימר להיות מומחה בנושאי תנועה וגם איש לא מינה אותי כגורו בתחום הנהיגה. כל שייכתב כאן נכתב מהלב ומניסיון רב שנים של הכותב, יחד עם אמונה אמיתית ,שהדברים וההמלצות שיובאו כאן, באמת יועילו לשיפור איכות החיים בכביש ואולי יצילו חיים.
ההנחה הבסיסית הראשונה אשר צריכה ללוות נהג שנכנס למכוניתו היא ,שהמכונית צריכה להביא אותו מנקודה א' לנקודה ב'. תאמרו(אולי בציניות): " מה אתה אומר?!" . ולכם אענה: "המתינו להמשך". ההנחה הבסיסית הראשונה חייבת להתקיים ולהשתלב ,באופן בלתי נפרד, ההנחה הבסיסית השנייה, שהיא: להגיע בריא ושלם. נשמע פשוט? נשמע מובן מאליו? אולי, אבל אם 2 הנחות הבסיס הנ"ל יישבו לנו בראש - מהרגע שהתישבנו מאחורי ההגה ועד שנעלנו את דלת המכונית כאשר הגענו ליעד – אני מבטיח לכם שהדבר ישפיע באופן ישיר על צורת נהיגתכם!!. לא השתכנעתם לגמריי?! נסו בנהיגתכם הבאה להפנים באופן מודע – גם אם זה ייראה לכם לא טבעי משהו – את 2 הנחות הבסיס הנ"ל. אל תשכחו ,שהנהיגה היא לא רק לדעת לשלוט ברכב, אלא היא מחייבת מיומנות של קבלת החלטות מהירות תוך כדי הדינמיקה שמתרחשת סביב ,ומאלצת אותנו לנחש ולחשוב לעתים קרובות במקום הנהגים מסביב – מה הוא עלול לעשות עכשיו ואיך זה ישפיע עלי?. אולי לא חשבתם על זה, אבל נהיגה בכביש סואן קשה ומורכבת יותר מהטסת מטוס!!. ואני לא מדבר על הפעלת אביזרים ב 2 הכלים – אלא על כך שהנהג צריך להתמודד עם תנועה של נהגים נוספים סביב והטייס פטור מזה.
איך לשנן את 2 הכללים הנ"ל? פשוט מאוד – הוסיפו את 2 הכללים למחשבתכם ולהרגל שלכם בדיוק כמו שאתם לא שוכחים להפעיל מזגן ורדיו- כך "תפעילו" את המחשבות על ההנחות הבסיסיות.
וכאן קורה ה"קסם". פתאום תווכחו ,תוך כדי נהיגה, שנהיגתכם רגועה יותר,שאתם מוותרים יותר לזולת , שאתם לא עוקפים כאשר קיים צל של ספק לגבי בטיחות העקיפה, שאתם שומרים מרחק גדול יותר מהרכב שלפניכם, שאתם לא "גונבים" את הרמזור הצהוב בצומת.. ועוד ועוד. למה? כי אתם רוצים להגיע שלמים ובריאים ליעד! נשמע מוזר? נשמע ילדותי? נשמע לא רציני?
תגידו את זה לאלפי הנהגים אשר ההבדל בינם לביניכם הוא שהם נוהגים "כרגיל" ולא מוותרים לנהג האחר, שומרים מרחק יריקה(עצבני) מהרכב שלפניהם , צופרים בחוסר סבלנות, ועוברים בצהוב ולפעמים באדום, ואחרי זה מתפלאים שלא כולם מביניהם הגיעו לנקודה ב', ואם כן הגיעו- אז לא כל כך שלמים..ואם לא קרה להם כלום בדרך- אתם ,שנהגתם על פי 2 הנחות היסוד הללו - תגיעו יותר רגועים ונינוחים והמשך יומכם בוודאי ובוודאי יהיה פורה ומהנה יותר משל האחרים.
המכונית כנשק
חשבתם על זה פעם?! בזמן נהיגה במכונית אנחנו לא מחזיקים הגה- אלא נשק רב עוצמה שעלול לפעול בכל עת ובכל מקום ללא כל רצון וכוונה מצידינו להפעילו.
ה"נשק" הזה שונה מכלי נשק רגיל. הוא איננו מצוייד בהדק ובניצרה. הוא עלול לפעול מעצמו בנסיבות ובסיטואציות מסוימות ולגרום נזק לא רק לסביבה אלא גם למחזיק בו!!
תפקידינו כמחזיקים בנשק הזה, הוא לגרום לו לעבור ממקום למקום ולדאוג בכל מחיר שלא יופעל חלילה. היות ואז הנזקים שהוא עלול לגרום הם גדולים ומכאיבים ולפעמים במקרים רבים , לצערינו, התוצאה היא מוות.
ההכרה בנתון זה מצד ציבור הנהגים , חייבת וצריכה ליצור אצל הנהג תחושה עמוקה של אחריות – אותה אחריות שמרגיש חייל הנושא נשק. אחריות שצריכה לבוא לידי ביטוי בשמירה על הנשק הזה, שלא יפעל מעצמו ושלא יפלוט כדור בטעות. וכאשר מעבירים אותו ממקום למקום – דואגים כל העת לתקינותו ושלמות מערכותיו כדי שהוא ומחזיקו יגיעו ליעד שלמים.
ההכרה הזו, אינה צריכה לגרום לנהג חשש מלהחזיק בנשק זה. ואם אכן קיים חשש כזה, עליו לשנן ביתר קפדנות את כללי השימוש בו. שינון זה ייצור מחזיקי נשק(נהגים) אחראיים ואיכותיים יותר בסביבה שבה כל כך הרבה נמצאים בשטח וצריכים לנוע זה לצד זה בבטחה. שינון כזה יוריד את מספר הפעמים שבהם הנשק הזה פוגע בסביבתו ובעיקר במחזיק בו(תאונות).
דגש יתר יש לתת להבדל המהותי בין כלי נשק של חייל למכונית. החייל מעביר את הרובה על כתפו ובעצם דאגתו היחידה היא לשמור על הרובה. הנהג, לעומת החייל , אינו חוגר את הנשק על כתפו, הוא יושב בקרבו והחשוב מכל – מרגע שהחל להניע נשק זה – חייב הנהג להתחשב ולקחת בחשבון אלפי פרטי מידע סביבתיים ותנועת כלי נשק נוספים ורבים כמוהו אשר נעים לידו ואשר עלולים להפריע לתנועתו שלו לכיוון היעד.
הכררה בקיומם של פרטי מידע אלו ובכלי הנשק הנוספים, יכולה לתרום אינסטינקטיבית ,המון לשיפור היכולת שלו כמוביל הנשק – כנהג המכונית.
סעו בבטחה ותגיעו בשלום.