הנתונים הקבועים:
רום עליון של מפלס הכנרת (הקו האדום
העליון): 208.8 מטר מתחת לפני הים.
הקו האדום התחתון: 213.0 מטר מתחת לפני הים.
הקו השחור: 215.0 מטר מתחת לפני הים.
ממוצע המשקעים השנתי מעל הכנרת עומד על: 407 מ"מ.
מפלס הכנרת עומד היום, ה -3 בדצבמבר 2009 על: 214.31- מטרים מתחת לפני הים שהוא נמוך ב - 131 ס"מ מהקו האדום התחתון והוא גבוה ב - 69 ס"מ מהקו השחור!
סה"כ מפלס הכנרת נמוך מהרום המרבי ב - 551 ס"מ!
המפלס הנמוך ביותר מאז קום המדינה עמד בשנת -2001 על: 214.87- מטרים והיום הוא ב - 56 ס"מ גבוה יותר מעליו!
בחורף דאשתקד עלה המפלס ב - 117 ס"מ!
בקיץ 2009 איבדה הכינרת 112 ס"מ.
בחורף הנוכחי עלה המפלס ב- 7 ס"מ.
להלן נתונים על המפלס העליון והתחתון מהשנים 1992 לצורך השוואה:
בשנת 1992 המפלס העליון הגיע ל: 208.89- מטרים מתחת לפני הים שהוא המפלס המירבי.
בקיץ של אותה שנה ירד המפלס עד ל: 212.08- מטרים מתחת לפני הים.
הנתונים הבאים מראים מימין את המפלס התחתון של שנה מסויימת ומשמאל את המפלס העליון של אותה שנה:
שנת 1993: 208.91- , 209.99-
שנת 1994: 211.1- , 209.14-
שנת 1995: 211.08- , 209.11-
שנת 1996: 211.64- , 209.7-
שנת 1997: 212.24- , 210.34-
שנת 1998: 212.57- , 210.57-
שנת 1999: 213.28- , 211.87-
שנת 2000: 213.8- , 211.92-
שנת 2001:
214.87*- , 213.05- *(המפלס הנמוך ביותר שנרשם בתולדות המדינה)!
שנת 2002: 214.67- , 213.16-
שנת 2003: 214.07- , 209.7-
שנת 2004: 211.03- , 208.86-
שנת 2005: 211.7- , 209.63-
שנת 2006: 212.2- , 210.67-
שנת 2007: 212.18- , 211.06-
שנת 2008: 214.43- , נתונים חסרים.
שנת 2009: נתונים חסרים, 213.26-
כמה מלים על
אגם הכנרת לידע כללי:
הכנרת הינה מאגר המים הגדול טבעי והעיקרי של ישראל, הוא האגם הנמוך ביותר בעולם (במצב רום מרבי של מפלס הכנרת עומד האגם בגובה של 208.8 מטר מתחת לפני הים).
בנתונים אלה ניתן לאגור באגם הכנרת כ- 710 מליון מטר מעוקב (מלמ"ק) של
מים הנמצאים בין הרום המרבי (
הקו האדום העליון) למפלס התחתון (הקו האדום התחתון).
נתוני גודלה של הכנרת:
אורכה: 21 ק"מ.
רוחבה: 12 ק"מ.
היקפה: 57 ק"מ.
שטחה: 167 קמ"ר.
נפח המים המרבי: 4300 מלמ"ק.
בשנה ממוצעת ניתן להפיק ממימי הכנרת כ- 420 מלמ"ק שהם מהווים: 20- 27 אחוזים מתצרוכת המים הכללית של ישראל.
בשנה ממוצעת מאבדת הכנרת מהתאדות כ- 220 מליון קוב השווים ל- 1.6 מטרים במפלס.
כתוצאה משאיבה נגרעים מהאגם עוד כ- 1.8 מטרים בממוצע.
להלן כמות שאיבה והתאדות של מפלס הכנרת בקיץ 2009:
המדידה השבועית של התאדות ושאיבה מהכינרת מה- 26 באפריל 2009
שבוע 1, 1 ס"מ
שבוע 2, 1 ס"מ
שבוע 3, 2 ס"מ
שבוע 4, 3 ס"מ
שבוע 5, 3 ס"מ
שבוע 6, 3.5 ס"מ
שבוע 7, 4 ס"מ
שבוע 8, 4 ס"מ
שבוע 9, 6 ס"מ
שבוע 10, 6 ס"מ
שבוע 11, 6.5 ס"מ
שבוע 12, 7 ס"מ
שבוע 13, 7 ס"מ
שבוע 14, 7 ס"מ
מכאן ואילך זוהי הכמות השבועית הממוצעת שהכינרת מאבדת בכל שבוע בקיץ.
על פי הסכם השלום שנחתם עם ממלכת ירדן כ- 55 מלמ"ק מים שואבת הממלכה מאגם הכנרת.
המים נקווים לאגם משטח הנקרא: אגם ההיקוות של הכנרת ושטח זה כולל את מורדות החרמון המערביים, מורדות הלבנון מכוון דרום מזרח ,אזור עמק עיון, אזור הגליל המזרחי, רמת הגולן ועמק החולה.
על מנת להתגבר על בעיות הצפה של האגם (מעל מפלס הקו האדום העליון), כמו גם בעיית מפלס מים נמוך (מפלס הקו האדום התחתון) הוקם בשנת- 1932 סכר דגניה.
בזמנים שהכנרת עולה על גדותיה פותחת רשות המים את סכר דגניה ומאפשרת למים לזרום ישירות לנהר הירדן.
מפלס הקו האדום התחתון נקבע מהנימוקים הבאים:
חשש מעליית מליחות המים.
חשש משחרור זרחן מקרקעית האגם הגורם להתפתחות מואצת של אצות הפוגעות במאזן האקולוגי של האגם.
חשש מפגיעה בתיירות הסביבתית של האגם ולכלכלתה.
חשש מנזק העלול להיגרם לחופי הכנרת ולמעגניה.
חשש מבעיות הקשורות לשאיבת ייתר של המים.
ובמעבר "טבעי" למצב העגום של האגם:
המסקנות הן:
ככל שמפלס הכנרת יורד, גוברת סכנת עליית המליחות של מימיה בעיקר באזור המערבי שלה ( בזמן קדום יותר היו באזור אגמים מלוחים ומכאן בעיית המליחות).
על מנת לפתור חלק מן הבעיה הוקמה בשנת – 1967 תעלת מוביל המנתבת את המים המלוחים לעבר נהר הירדן הדרומי.
רשות המים מבצעת מספר פעולות על מנת להתגבר על הבעיה:
שאיבת מים מתוקים באזור הגליל המזרחי.
נעשים גם קידוחים באזור הצפוני של הכנרת על מנת לחשוף מעיינות מים מלוחים.