מלחמה!!! איזה מלה מכוערת ומעלה אמוציות מן העבר.
נולדתי לתוך מלחמת השחרור ולכן את ימי הראשונים העברתי בפינוי בחיפה עם
ילדי הקיבוץ ואבי הרחק בצפון
נלחם על חירות ושלום לקיבוץ הקטן והמבודד שלנו.
כל חיי הילדות שלי היו בצל ההפגזות והמקלטים של קיבוצי הצפון. אז לא היו פסיכולוגים לרכך את הפחדים של
מוראות המקלטים והריצות פנימה והחוצה למקלטים לפי רצון הסורים (אם להפגיז או לא). רק לאחר 19 שנים של מקלטים שוחררנו סוף סוף מאימה זו, זה קרה רק במלחמת ששת הימים - שבה שוחרר הגולן מהשלטון הסורי, אותו הגולן שהיום רצים מנהיגינו השכחנים להחזיר שוב לידים סוריות עויינות - כן בפירוש עויינות.
ליבי עם תושבי הדרום המופגזים והמוכים בקאסמים וכל מיני סוגים אחרים של פצצות, אני מכירה מקרוב את כל האימים האלה. אבל, וזה כבר אבל גדול, כאן יש לילדים האלה את העזרה הפסיכולוגית והתמיכה אשר לנו לא הייתה,
להפך מי שפנה באופן פרטי נחשב לחלש ולפחדן ולא היה לגיטימי בכלל להרגיש כך.
אומרים לנו שהלחימה בדרום עלולה להיות ממושכת אך אל לנו לוותר ולהיבהל מכך - אנו את שלנו כבר עשינו:
יצאנו מעזה ומגוש קטיף (זוכרים???) זה היה הצעד שלנו ועכשיו תורם לצעוד את צעדיהם לקראת שלום, אך כמו
כל הפחדנים מאז ומעולם הם מפציצים מרחוק לתוך אוכלוסיה
א ז ר ח י ת - ל א ל ו ח מ ת א ז ר ח י ת ! ! !
והם זורעים פחד ובהלה בקרב ילדים וזאת בכוונה תחילה. בנוסף לכך הם גם משתמשים באוכלוסיה האזרחית שלהם
כ"מגן אנושי" וזאת בידיעה כי אצלנו יש בני אדם ולא חיות אדם. הם יודעים כי כאשר יתחילו להופיע תמונות של
פגועים מ"המגן האנושי" שלהם בעיתונים, יופיעו כל ייפי הנפש אצלנו ובעולם ויזעקו כי המחיר אינו שווה.
אך תאמינו לי המחיר שווה - זהו המחיר של שלום אמיתי או שנים ארוכות של מלחמה ופחד אצלנו. מי כמוני יודעת
זאת; עברתי את המצב הזה על בשרי וזה בהחלט לא נעים ולא קל. במלחמה זו אנו צריכים אורח רוח ואמונה בצדקת
דרכינו, ולהמשיך למרות הקורבנות והמחיר הכבד עד הסוף כי אין לנו דרך אחרת. אנו כבר נתנו את המחיר והם במקום לפתח את מקומם ולבנות לשלום, המשיכו לבנות למלחמה ולהרס. את כל הטילים האלה הם לא קבלו במתנה,
הם השקעו בכך כסף רב שיכול היה להיות מופנה לצרכי שלום, לבתי חולים לחינוך ולאין ספור מטרות ראויות אחרות.
הם - ה ח א מ א ס החליטו שהם רוצים מלחמה והכריחו אותנו להשתתף בה.
אין מדינה בעולם יותר סבלנית מישראל, ראו כמה זמן עבר עד שהחליטו מנהיגינו להשיב אש. בשום מקום בעולם,
שום ממשלה לא הייתה מרשה הפצצה מאסיבית כזו על אזרחיה לאורך כל כך הרבה זמן ובלי שום תגובה. לכן הגיע
הזמן שגם אצלנו יבינו כי החיים האלה חייבים להיפסק, אין להרשות יותר את ההפצצות האלה על תושבי הדרום
וצריך לספק להם חיים נורמליים ולילדיהם צריך לתת את הזמן לגדול בשקט כמו בכל מדינה נורמלית בעולם.
את הקרב הנוכחי אסור להפסיק עד שהחמאס יאמר לשלום "רוצה אני". חייבים להגיע הפעם להכרעה ברורה ואפילו
במחיר קצת יקר יותר ממה שאנו רוצים או יכולים לקבל.
המלחמה הזו היא צודקת מאין כמותה והיא תשליך את תוצאותיה על כל הארץ. כבר היתה לנו מלחמה צודקת כזו
לפני שנתיים, שכחתם את הצפון? ההפצצות אז כיסו את כל הצפון והגיעו עד פאתי חדרה אך כמו כל דבר גם כאן הזכרון קצר ביותר, לא סיימנו והמצב נשאר בסימן שאלה. האם אנו רוצים עוד מלחמה לא גמורה שכזאת? מה הטעם
לכך? ח י י ב י ם ל ה כ ר י ע ה פ ע ם ! ! !
עוד מילה קטנה אחת לכתבי הטלביזיה המכובדים, אין שום צורך לספר בדיוק את כל תכניות צה"ל ואת מיקום נפילת
הפצצות. האם אף פעם לא שמעתם את הפתגם "אוזניים לכותל" (ובמקרה זה לטלביזיה, לרדיו ולעיתונות הכתובה)?
אוייבינו מאזינים לכל מלה שנאמרת אצלנו. תנו לצה"ל את החופש לפעול בלי לספר לאוייב על כל תנועה שלו ועל כל
הצלחה של הפיגועים בשטחנו. תאמינו לי יש דברים שכדאי לא לספר עליהם. ויש לי דוגמה חיה מהמלחמה הלא כל
כך רחוקה בצפון. בתחילת המלחמה ישבו כתבים רבים בכרמיאל עירי ודיווחו על כל נפילה ונפילה ללא שום צנזורה
(כולל מפות מפורטות של העיר שפורסמו בטלביזיה), בהמשך היו הנפילות כל כך מדוייקות שהיה רחוב ובו נפגעו
בתים בזה אחר זה - עד שראש העיר שם לזאת קץ ודרש מהכתבים להפסיק לפרסם על נפילות בכרמיאל. זה לא אומר
שהפסיקו הנפילות, אך הן הפכו פחות מדוייקות והבתים הפסיקו להיפגע - לכן אני אומרת:
כ ת ב י ם ת פ ס י ק ו מ י ד א ת ה ק ש ק ש ת ב ש י ד ו ר י ם - אזניים לכותל והאויב מקשיב.