נסים סח הוא הבעלים, יושב-הראש, המנהל, אחראי מכירת הכרטיסים ומי שדואג לטיפולים הרפואיים של קבוצת הכדורגל אחווה עראבה. וגם
איש עשיר מאוד ורק בן 32.
בעבר היתה קבוצה בשם הפועל עראבה שהתפרקה בעקבות חובות והתאחדה מחדש בגילה ג' בשם החדש- אחווה עראבה. הקבוצה עלתה לליגה ב' תוך שנה, שנה לאחר מכן כמעט עלתה לליגה א' אך נכשלה במחשקי המבחן מול עירוני טבריה, במה שקיבל את הכינוי: "משחק הדמעות" ("כל השחקנים בכו. אפילו אני, מבוגר, עמדתי ביציע ובכיתי" נזכר האוהד השרוף ג'בר דראושה). מיד שנה אחר כך הקבוצה עלתה לליגה א', עונה שבה תוכנית לוזון להרחבת הליגות התכוונה לבטל את הליגה הארצית וכך הקבוצה מהגליל, שיש ביישובה 23 אלף תושבים, הזדמנות לעבור תוך שנה ישירות לליגה הלאומית. בעראבה לא לקחו סיכונים מיותרים ורכשו שחקנים כמו יניב אברג'יל וראג'יד בראנסי וסיימו את ליגה א' צפון עם 19 נצחונות ו-20 נקודות יתרון על השנייה בטבלה, אסי גלבוע. במהללך 20 מחזורים היא היתה בלתי מנוצחת ובאופן מעשי העלייה היתה ודאית כבר לאחר הסיבוב הראשון. ארבע שנים לקח לעראבה לעלות מליגה ג' עד לליגה הלאומית, המוגדרת מקצוענית.
כיום לאחר שני מחזורים עראבה עם שש נקודות לאחר נצחונות על הפועל ראשון-לציון (בבית 0:1) והפועל ירושלים (בחוץ, 1:4). כולם יודעים שאמנם מוקדם לקבוע, אך יש סיכוי גדול שתעלה לליגה הבכירה, ליגת העל.
אחווה עראבה מתאמנת בכפר הסמוך כאוכב. בעראבה אין מגרש, את משחקי הליגה הביתיים הקבוצה מארחת באיצטדיון דוחא בסכנין ובינתיים נאלצים לעבור ממגרש למגרש ("אנחנו הפליטים של הכדורגל הישראלי. אפילו חלקת אדמה עם דשא אין לנו", מסביר הדובר מחמוד סח). בתום חודש הרמדאן הרחובות באוכב שקטים וריקים מדי.
לקראת 14:20 מכוניות שחקני הקבוצה מתחילות לעשות קצת רעש בכפר המנומנם.
השחקנים בקבוצה מונה כמה כוכבים, עבד רבאח, בעבר הוזמן על ידי אברם גרנט לנבחרת, חיים סילבס, רונן שוורצמן שכבש הרבה במדי הפועל עכו שעלתה לליגת העל, אלון זיו, כפיר ליבוביץ', מחמוד עבאס, מומחמד עוואד, חמודי בריק והשוערים שגיא שטראוס ואושרי לוי. גם פטר אמולה ושני זרים מסלובקיה, וירוסלב מחובץ ומרטין דוריצה.
בחדר ההלבשה האווירה משועשעת למדי. סילבס נותן צ'פחה לאמולה העירום וזה מקפץ וצועק בקולניות מעושה. בריק אומר שבלי קבוצת הכדורגל אף אחד לא יודע איפה נמצאת עראבה וכולם מרוצים שסוף סוף מגיע צלם שישים כמה תמונות בעיתון. "ככה זה עיתונאים, מה הם מחפשים? או צהוב או מקום ראשון. אין משהו אחר", אושרי לוי לחבר מהקבוצה אומר בקול רם בכוונה שישמעו קול מילה. אושרי לוי שנחשד בעבר בהטיית משחק, לא שוכח את הסיפור ההוא ואומר לצלם בציניות מחויכת: "אתה רוצה שאני אשים פה שיח, שתוכל להסתתר ולתפוס תמונת פפארצי טובה שלי?". הצלם טל שחר נזכר כי הוא אכן ארב לשוער בזמנו מאחורי שיח במחוץ למשרד של עורכת דינו: "בוא'נה תקעת אותי שם 4 שעות, רחוב דובנוב, נכון?". כל העניין הסתיים בצחוק גדול והחלקת כִּיפים. מחוץ לחדר ההלבשה יושב חבר ההנהלה והדובר מחמוד סח ומבקש שלא נצלם שחקנים עירומים ("זה לא מכובד") ומשתף בסיפור קצר: "השבוע אני פותח עיתון בערבית וקרוא שם כתבה שלמה שבה מסבירים איך בחורה צריכה להתנהג עם הגבר שלה במיטה, מה לעשות כדי שיהיה לו טוב, איזה תנועות. נדהמתי. ואנחנו עוד בחודש רמדאן. למחרת כבר פורסמה התנצלות מטעם עורך העיתון על הקטע הבעייתי".
לאחרונה הוחתם בעראבה המאמן מומי זפרן, שהחליף את סמיר עיסא שעבר לאמן את הפועל עירוני אום אל-פאחם.
זפרן בן ה-53 הפך למעין "אהוד יערי של הכדורגל", מאמן יהודי שמתמחה בקבוצות ערביות. הוא אימן את אחי נצרת והיה אחראי לעלייה של בני סכנין לליגת העל. ואף הפתיע באותו ליל עלייה כי לא ימשיך לאמן את הקבוצה ("על הכתפיים של האוהדים אמרתי להם שאני לא ממשיך. לא היה לי כח נפשי. רציתי לנוח. יומיים אחר כך כבר טסתי עם אשתי לג'מייקה").
זפרן, שעובד בעיקר כיועץ מס עצמאי, יודע שמאזן מושלם במחזור שני לא אומר הרבה: "זה יהיה יומרני ולא חכם לדבר עכשיו על עלייה. תן לי לפגוש את כל הקבוצות ואז נוכל להעריך לאן הולכים. עראבה זו קבוצה שתוך 4 שנים עלתה מליגה ג' ללאומית ואתה רואה אצלנו הרבה מוטיבציה, אבל יש גם שוק. כי כל עוד לא הגעת לליגה מקצוענית, זה לא דומה. פעם ראשונה יש בקרה תקציבית, פעם ראשונה יוצאים למחנה אימונים בחו"ל וגם עומס האימונים שונה".
(המשך בחלק ב')