וודי אלן חוזר סוף סוף אל כור מחצבתו,
ניו יורק, לאחר שביקר לאחרונה בלונדון וקבע שם את התרחשות סרטיו.
אלן מפליא במסירת
דיאלוגים שנונים של זקן החבורה, יהודי מזדקן שכמעט זכה בפרס נובל לפיזיקה,
טיפוס ציני ופסימי המעביר שיבטו על כל אדם ותופעה. אבל גם הוא נופל בפח שטומנת לו בחורה צעירה מהדרום שמוצאת אצלו קורת גג ללילה ומשכנעת אותו להתחתן עמה בניגוד לכל היגיון.
ההומור של אלן מתבטא בחוסר התיאום בין התובנות של המזדקו המתוחכם והנערה הדרומית חסרת ההשכלה אך טיבעית, מתוקה וכנה. לחבורה האקסצרנית הזו מצטרפת האמא הדרומית והשמרנית של הנערה, שבאה לחפש אותה
ועוברת כאן מהפך של 360 מעלות. מנוצרית שמרנית היא הופכת לצלמת "ארטיסטית" מודרנית ובעלת תשוקה מוגברת המתארגנת בהצלחה ב"מנאג' - א - טרואה" - הסדר מגורים שלה בין שני גברים .
גם האב השמרן והבוגדני מופיע מאי שם. הוא נוחת על הומוסקסואל בפאב. ולאחר הרתיעה הראשונית המושרשת בו
עקב החינוך הנוצרי האדוק שקיבל, הוא יוצא מהארון ומצטרף כבו זוג להומוסקסואל.
לבסוף, בהתאם למסורת הדרמה האמריקאית, הכל טוב- הפי אנד. הנערה התוססת מוצאת את בן גילה החתיך.
הגבר המזדקן הציני מוצא את בת גילו המאמינה בחיזוי העתיד, וגם כל אחד מההורים של הנערה מוצא את מינו .
נשמעו הרבה צחוקים בקהל, במיוחד אלה ש"תפסו" את הבדיחות של אלן ורצו להוכיח שהם בעיניינים.
אבל אפשר להסתפק בחיוך ובהנאה עקב שנינות הדיאלוגים ומצב הרוח הטוב שמשרה הסרט.
מומלץ בהחלט!