השיבה

יצירת מופת:
(השיבה)  Возвращение.
בימוי: אנדרי זביאגינצב
משחק:
                                     ולדימיר גרין (אנדרי אח גדול)
איוון דוברונרבוב (איוון אח קטן)
קונסטנטין לברוננקו (אבא)
נטליה ודווינה (אמא)
יליזבטה אלקסנדרובה (סבתא)
שנת הפקה: 2003
שני אחים איוון ואנדרי הגרים עם אמם וסבתם, מתעוררים יום אחד לפתע אל העובדה שאביהם חזר. מנין חזר? מיהו? (אמא אמרה שהיה טייס קרב). מדוע חזר? – אין הסבר.
האחים רואים במיטת אמם גבר זר ישן. מה יביא עם הופעתו הפתאומית?
לפי התנהגותו מובן שהוא אבא ובעל תקיף, שתלטן וקשוח.
"מחר אנחנו יוצאים למסע!" - זו היא אינה הצעה , שהאב מציע לבניו, זו היא קביעה שאין לערער עליה.
מדוע כעת, למחרת יום הגעתו, אחרי 12 שנות פירוד, מחליט האב לצאת למסע? שאלה זו נותרת ללא תשובה.
מיהו, מהו מקצועו, עברו, כל זאת אינו ידוע. הוא מדבר עם אנשים, מתקשר למישהו, אך כל זאת לא פותח שום פתח לברר עליו שום דבר. העיקר שהוא אבא.
הם נוסעים במכונית ממקום למקום, מגעים לחוף כלשהו ולאחר מכן שטים על סירה לאי כלשהו. על האי מתפרצת התרחשות שיא של מריבה, שלמעשה נבנתה והתבשלה לאורך כל הסרט. בסופה מגיע האב אל מותו העגום.
הבנים מעבירים את גופת אביהם באמצעות הסירה מהאי אל היבשה ולבסוף הסירה טובעת וגופת האב צוללת במעמקים בלא אפשרות להשיבה.
תמונות שצילמו האחים במעסם עם אבא רצות אל המסך בשחור לבן.
סוף הסרט.
הסרט מותיר מקום רב למחשבה ותהיה. מהלכיו מבריקים. המשחק איכותי ומלא בתוכן ממש כמו העלילה המעניינת העוסקת בקשר המיוחד ורב ההיבטים שבין אבא לשני בניו, ומציגה אותו בצורה חכמה להפליא. לצופה ניתנת האפשרות, אחרי הצפיה בסרט, להפוך במוחו בעלילתו והתרחשויותיו ולגלות בהם בכל פעם פן נוסף של התבוננות ועומק נוסף.
צילומיו של מיכאיל קריצ'מן מופתיים בקומפוזיציה הייחודית והמתוחכמת שלהם ובאיכותם הנדירה.
אכן סרט משובח. מומלץ ביותר לראות.