אל סיציליה של מלחמת העולם השניה מגיעה גברת חדשה, אשת אחד החיילים.
מגדלנה שמה, אך כולם קוראים לה מלנה.
אשה יפייפיה,
גבוהה, סקסית, נועזת עם הרבה גאווה.
הלבוש שלה, המיניות שלה והמוחצנות שלה לא תואמים את קוד הלבוש של אותה תקופה ומתפרשים בעייני הנשים בעיקר כאינדיקציה לבחורה זולה וזנותית ולכן הן מזלזלות ומרכלות עלייה אך המקביל נאכלות מקנאה במלנה על היכולת המופלאה שלה לסובב את כל גברי הכפר על האצבע הקטנה מבלי להוציא הגה מפיה ובעזרת יופיה בלבד.
בין כל הגברים האובססיבים אשר רודפים אחרי מלנה ישנו ילד,
נער צעיר, מקסים ותמים עם לב רחב והורמונים משתוללים.
הוא מפנטז על מלנה 24 שעות ביממה, חולם עלייה ובדרכו שלו, עוזר לה ברגעים קשים ורגעי משבר בעקבות האסונות שמכים בה: מודיעים לה שבעלה מת במלחמה, נשות העיר מרכלות עליה, הגברים לא עוזבים אותה במנוחה והרכילויות עלייה ועל חיי המין הפרטיים שלה גרמו לאביה לעזוב את מקום עבודתו ולנתק איתה קשר, ויותר מאוחר, במהלך הפצצה אווירית, הוא נקבר בין ההריסות ומת.
מלנה מתרועעת ומפלרטטת עם גברים רבים, דבר שיוצר קנאה ושנאה מצד הנשים אשר מובילה לפיצוץ-
הנשים מוציאות אותה בכל לרחוב ולעייני הכל, הן מכות אותה, קורעות את בגדייה, גוזרות את שערה, פוצעות אותה ומלגלגות עלייה. מלנה הכאובה והמושפלת עוזבת את הכפר.
לאחר תקופה, בעלה חוזר לכפר מהמלחמה, כאשר הילד מגלה שהבעל לא מת, הוא מוביל אותו בדרך אנונימית למקום הימצאה של מלנה. הוא מוצא אותה ויחד הם חוזרים לכפר.
מלנה מחזירה את הכבוד האבוד ואת בעלה האהוב והילד המאוהב, סוגר מעגל בכך שעוזר לה להרים תפוזים שנפלו לה ברחוב, ובפעם הראשונה מדבר אליה ומאחל לה שיהיה לה הרבה מזל.