"אינטו דה ויילד" מספר את סיפורו האמיתי של כריסטופר מקקנדלס,צעיר אמריקאי שסיים קולג' בהצטיינות, ובחר שלא ללכת בדרך ה"מערבית"
המוכרת ומצופה ממנו, ולבלות את שארית חייו בבניית קריירה מצליחה ורדיפה אחרי כסף, אלא לעשות את מה שבאמת הוא רוצה לעשות. כריס תורם כמעט את כל כספו לצדקה, משמיד את תעודות ומסמכי הזיהוי שלו ויוצא לטייל ולחקור את העולם, במטרה להגיע בסופו של דבר לאלסקה ולחיות שם לגמרי לבדו בתוך הטבע. הוא לא מספר למשפחתו על כך. את שמו הוא מחליף ל-"אלכסנדר סופרטראמפ" (סופר-קבצן).
את הסיפור מספרת אחותו של כריס, המדברת עליו בגעגועים ובתהייה על מעשיו והימים העוברים עליו. היא מספרת על הילדות הקשה שעבר, על ההורים שהסתירו מהם דברים ורבו ביניהם כל הזמן.
כריס יוצא למסע במכונית שלו, שלאחר כמה זמן מתקלקלת והוא נוטש אותה. כדי להתקיים ולהגיע קרוב יותר אל המטרה שלו, הוא עובד זמן מה כנער חווה, עד שבעל החווה שבה הוא עובד -נעצר ע"י המשטרה. לאחר מכן הוא מגיע לנהר קולורדו, ומבקש לשכור קאנו כדי לשוט בו. מסתבר לו שהוא צריך רשיון לכך, ושלקבל אותו ייקח לו כמה שנים. במקום זה, הוא משיג קייק ומחליט לשוט בזרם הנהר השוצף עד למקסיקו.
משם הוא חוזר בחזרה לארצות הברית, ושוב מתחיל במסעו צפונה לעבר אלסקה. בדרך הוא פוגש בזוג היפים, ובנערה שמתאהבת בו, אולם הוא לא נותן לדברים האלו לעצור בעדו מלהגשים את מטרתו. האדם האחרון שכריס פוגש לפני שהוא מגיע לאלסקה, הוא איש מבוגר החי לבדו, כיוון שאשתו ובנו נהרגו בתאונת דרכים. הוא נקשר לכריס במהלך שהותם ביחד, ואפילו מציע לו לאמץ אותו כסבא שלו, כריס אומר לו שידברו על כך לאחר שיחזור מאלסקה.
במהלך מסעו צפונה, הוא לומד דרכים להישרדות בטבע, ציד, הכנת הבשר ושימורו, ליקוט צמחים אכילים ועוד.
כמעט שנתיים לאחר שעזב את ביתו, כריס מגיע לאלסקה ומוצא את ה"מג'יק באס", אוטובוס ילדים נטוש, ששימש מחסה לציידים, ומתיישב בו. בהתחלה הוא נהנה מהבדידות ומשהותו בטבע. הוא צד חיות, קורא ספרים וכותב יומן על ימיו באלסקה.
עם הזמן, השהות שם נהיית קשה יותר, באיזשהוא שלב נעלמות החיות ואין לו מה לצוד יותר. כריס מנסה לחזור על עקבותיו, אך מגלה שבדרכו למג'יק באס עבר בנהר קפוא, שעכשיו הפשיר והזרם שלו חזק כל כך, שאין אפשרות לעבור אותו. כריס מגלה בעצם שהוא לכוד במג'יק באס, אין לו דרך לחזור. האוכל אוזל, ומצבו מידרדר. הוא מתחיל ללקט צמחים לאכילה, בעזרת ספר שיש בידו, אך לאחר שאכל צמח מסויים הדומה לאפונה, הוא מגלה שהתבלבל בינו לבין צמח אחר, ואכל את הרעיל מביניהם, הגורם לכאבים, שיתוק ורעב.
כאן מגיעה נקודת השבירה שלו, הייאוש והסבל תוקפים אותו. הוא מגלה שהחיים בטבע אינם קלים כלל, ושגם רגעי אושר הם לא רגעי אושר בשבילו, אם אינו יכול לחלוק אותם עם איש (Happines is only real if shared). לאחר כמה שבועות מאכילת הצמח הרעיל, הוא מת. את גופתו מצאו ציידים.
הסיפור מדבר על הרצון להתרחק מהציביליזציה, מכל המוכר לנו, ופשוט להיות. לחיות כאדם פשוט בתוך הטבע הגדול. הסרט אינו סרט הוליוודי רגיל, ואין לו סוף שמח. הוא לא מתיימר לכוון לקהל הרחב, וברור כי מי שהרגיש כמו כריס אי פעם- ירגיש את סיפורו בעצמותיו ובנפשו.
את הסרט מלווה הפסקול המדהים של אדי וודר, סולן להקת פרל ג'אם.