כתבו ותרויחו! השתמש בתוכן שלנו
  • הירשם
  • ‏מהו Shvoong?‏
  • כניסה
    כניסה
    זכור את שם המשתמש שלי שכחת את הסיסמה?

סיכומים וביקורות קצרות

.

שפות
דף הבית של Shvoong>סרטים>סרט: "כתוב בעור"

.

סרט: "כתוב בעור"

מאת: saritshamir    

מחבר : במאי: פיטר גרינוואי
  • Summary rating: 5 stars (4 דירוגים)
  • ביקורים : 142
  • מילים:600 
  • תגובות : 0

 "אתה מה שאתהכותב"
אותי הדהיםלחשוב על העור כדף כתיבה, את הקירבה הכל כך
טוטאלית בלכתוב את חייך על עורו של אחר,זה עורר בי חשבה על עצמי שאוהבת לעשות ולתעדבמילים לעיתים אף באובסיסביות דומה, את כל מה שאני רואה, עוברת, נוגעתוחווה.
"כתוב בעור" או The pillow Book , במאי פיטר גרינוואי.
עבורי, על הספה, חוויה קולנעית,
הסרט ערוך כך שעל המסך נפתחים כמה חלונות בו זמנית שבכל אחד מהם מוקרן דבר אחר. על חלון אחד מוקרן כתב קליגרפיה יפני שמושך את העין ואין מבינים אותו כלל, הוא זה שכל העת ממשיך להיות מוקרן. יפיפה כמו ציור ואילם לגמרי.
פיטר גרינוואי עושה סוג של תצוגת קולנוע מן כזאת, קשה בה לדעת לאן לרכז את העיניים ומתוך כך הישיבה מול הסרט הזה מהפנטת, הוא כאילו ומעביר המונים של מסרים והנסיון לקלוט אותם בו זמנית בכל החושים עשתה בי הרגשה של מסע מצמרר שהחושים שלי נעשים עוברים בתוכו. 
הסרט מספר על ילדה יפנית שאביה נהג לעשות בימי ההולדתה קליגרפיה על העור שלה המספרת את חייה, מאוחר יותר מוסר האב את הקליגרפיות הללו למוציא לאור והם המוציא לאור והאב הופכים נאהבים ולוקחים את עצמם לחיות את אהבת הגברים הזאת, מכאן התוצאה היא שהילדה מאבדת את אביה, הוא נעלם מחייה. בבגרותה הופכת אותה אישה יפנית למחפשת באופן אובססיבי ומטורף את הגבר המאהב שיעשה על גופה קליגרפיות וימלא בתוכן את חייה, החיפוש הזה מעמיד אותה בסופו של דבר מול גבר המציע לה את ההפוך מזה, שהיא זו שתכתוב על גופו את הקליגרפיה האישית שלה.
בתחושה נדמה היה שהאישה הזו נאותה  כי אולי סוף סוף מצאה את "הנייר המתאים" או הנכון ביותר לכתוב עליו, להניח בו מילים.
אותי הדהים לחשוב את העור כדף כתיבה, את ההתחברות הכל כך טוטאלית בלכתוב את חייך על עורו של אחר, זה עורר בי חשבה על עצמי שאוהבת לעשות ולתעד במילים, לעיתים אף באובססיביות דומה כזאת, את כל מה שאני רואה,שומעת, נוגעת וחווה.
אותה אישה יפנית נדמה היה שכל מה שרצתה הוא לחזור ולחוות את אותה חווית ילדות שבעיניה הייתה למחזקת ומבטיחה, לתעד אותה שתישאר מקועקעת בה, כאשר איבדה את הקליגרפיה בדמות האבהית שהייתה לה חיפשה כל העת את האחרת שתמלא את החסר הזה בה.
וישנה כותרת המגדירה היטב את היצירה המבריקה הזאת:
 "אתהמה שאתה כותב"
ואולי כי לאנשים הכותבים אין יותר נכון מהכותרת המגדירה הזאת לעיתים.
ואולי נזכרתי מאוחר, משום שהסרט הוקרן בארץ ב- 1996 קיבלתי אותו אתמול לצפייה כחלק מעבודה, רותקתי...
הסרט הזה נפלא לחוויה בודדת על הספה, מבטיחה!!!
והרגע אמרתי לחבר המכיר את כל זה "אתה מבין כמה טוטאליות יש בסרט הזה?"
התשובה שלו הייתה "ככה זה יפנים"
 אז אולי באמת,"ככה זה יפנים", הייתי רוצה לחיות שם טיפה.


 

 
פורסם ב-: אפריל 20, 2008
דרגו את התקציר : 1 2 3 4 5
הוסף את התגובה שלך תרגם שלח קישור הדפס
הבא

.