הרטבת לילה – אנורזיס נוקטורנה

הרטבת לילה היא תופעה נפוצה מאוד אצל ילדים, כאשר מדובר באיבוד שתן לא רצוני תוך כדי השינה. מביך ולא נעים אך בדרך כלל נעלם מעצמו.
בחברה הישראלית השרויה במתח תמידי, הרטבת הלילה יכולה להופיע אצל ילדים שכבר נגמלו כתוצאה מחרדה או מאירועי שינוי כמו מעבר דירה, תינוק חדש במשפחה, כעסים במשפחה בין ההורים.
הרטבת הלילה עצמה גורמת לחרדה ובושה אצל הילד, מה שיכול לגרום ל"מעגל קסמים" החוזר על עצמו : חרדה-הרטבה-חרדה וחוזר חלילה.
פעילות ההשתנה הי די מורכבת. שלפוחית השתן ,הממוקמת בחלק התחתון של הבטן, עשויה שריר כמו בלון, אוגרת בתוכה את השתן ואחראית להעביר אותו דרך תעלה אל מחוץ לגוף. שליטה בפעולה זו מערבת פעילות של שרירים, עצבים, חוט שדרה והמוח.
אצל תינוק השלפוחית מתמלאת ואז מיד מתרוקנת. אצל הילד המתבגר יש כבר מסרים המגיעים למוח עם התמלאות השלפוחית, והמוח יכול לבחור את העיתוי המתאים לריקון השלפוחית. רוב הילדים מצליחים להגיע לשליטה על השלפוחית בגילאים שנתיים עד ארבע שנים, חלקם מרטיבים עדיין בלילה עד גיל מאוחר יותר.
בסקרים התברר שאפילו בגיל 10 כ- 5 אחוז מהילדים עדיין מרטיבים בלילה, ובגיל 18 אחוז אחד. תופעת ההרטבה נפוצה אצל בנים יותר מאשר אצל בנות.
בשנת 1995 חוקרים דניים טענו כי מצאו כרומוזום אשר אחראי להרטבת הלילה, כך שאצל מעטים יתכן ומדובר בסיבה גנטית.
ההורים צריכים להבין שגמילה מחיתולים היא משימה הדורשת אורך רוח, סבלנות, זמן והבנה. אין לנסות ולהאיץ את התהליך בגיל מוקדם מאוד, כאשר הילד עדיין לא מסוגל לשלוט ברפלקסים להתאפקות.
במקרים חריגים הרטבת לילה יכולה להיגרם בשל מחלה גופנית כלשהי :
   - דלקת בשלפוחית השתן או בכליה.
   - סוכרת.
   - בעיות במערכת השתן : מאמץ בהטלת שתן, זרם חלש, שתן בצבע אפור או ורוד,
        כתמי דם בתחתונים.
   - הרטבה בשעות היום בנוסף לשעות הלילה.
   - תחושת כאב/צריבה בעת הטלת שתן.
על כל אלה חשוב לדווח מיד לרופא הילדים. רופא הילדים יכול להפנות את הילד לבדיקת שתן או בדיקת רנטגן, כדי לסתור אפשרות של מחלה או פגם כלשהו בשלפוחית או בכליות.
רוב מרטיבי הלילה הם ילדים בריאים ללא בעיות גופניות או נפשיות ,שפשוט לא למדו להתאפק.
ישנם מספר אמצעים לטיפול בבעיה אצל הילדים הבוגרים :
  - אזעקה להרטבת לילה (מכשיר בשם "פעמונית")
    מדובר במכשיר המתחיל לצפצף כאשר הילד מתחיל להרטיב בזמן שינה.
    המכשיר מסייע למוח להכיר את רפלקס השלפוחית המלאה, והוא מצפצף מיד כאשר
    טיפת שתן נוגעת בסדין. המכשיר יכול להעיר או לא להעיר את הילד, ובכל מקרה בדרך זו
    מוחו של הילד לומד להפעיל את רפלקס ההתאפקות.
  - שתיית לחץ
    שיטה זו מבוססת על מתן שתייה רבה לילד לפני השינה, כדי ליצור לחץ מלאכותי על
    השלפוחית ולאמן אותה בדרך זו. השיטה הזו בדרך כלל לא מצליחה.
  - שיטות פסיכולוגיות/ התנהגותיות
    מתן הפתעות ופרסים (חיזוק מיידי) על כל לילה יבש, ספרים וציורים על הנושא – כל אלו
    יכולים לסייע למוח ללמוד להתאפק.
- תרופות
    השימוש בתרופות לא מומלץ מכיוון שיש להן תופעות הלוואי מזיקות, ומכיוון שהן גם לא
    הוכחו כיעילות במיוחד.
    התרופות המוצעות גם יקרות מאוד ,לדוגמה : מינירן.
  - רפואה משלימה
    הרפואה הסינית מטפלת בבעיה באמצעות צמחים ודיקור באזור האוזן.
    בהומיאופתיה יש מספר אפשרויות, ויש גם שיטות מיוחדות של רפלקסולוגיה.
הטיפול המומלץ הטוב ביותר : מתן תמיכה ועידוד לילד. אין ללחוץ או לצעוק על הילד, מכיוון שאין לו שליטה על הרטבת הלילה – עדיף להתעלם מהתופעה.
אסור להטיל עונש על הילד ,מה שעלול ליצור רגשות אשם ולהחמיר את הבעיה.
לפני השינה חשוב לקחת את הילד לשירותים, ולמנוע ממנו שתייה של כמות גדולה של נוזלים לפני השינה.
עד לגמילה מלאה חשוב להניח סדין פלסטיק בין המזרן לסדין הבד כדי להגן על המיטה מרטיבות וריח.