ADHA (הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות) הינו מצב בריאותי כרוני.
טיפול בתרופות ממריצות מסייע בטיפול בסימפטומים העיקריים
של ADHD, אך פחות יעיל בשיפור התפקוד. לטיפול התנהגותי השפעה מוגבלת מאוד על הסימפטומים או התפקוד. שילוב של טיפול התנהגותי עם טיפול תרופתי משיג תוצאות טובות ומשפר את תפקוד הילד, ואף מאפשר להוריד את מינון התרופה הדרושה
מאמר זה סוקר מגוון גדול של מחקרים שהתבצעו בנוגע לטיפול ב-ADHD
· כל המחקרים שבדקו את השפעת התרופה האנטי דכאונית Desipramine אל מול תרופת דמה, הוכיחו שהשימוש בתרופה יעיל יותר.
· טיפול בתרופה הממריצהMPH מביא לשיפור בכמה תחומים, לפחות לטווח קצר: ריכוז, הסחת דעת, אימפולסיביות, התנהגות חברתית, והתנהגות בכיתה. עם זאת, לא הביא לשיפור בהשיגים אקדמיים.
· אף מחקר לא הביא עדויות לכך שטיפול שאינו
פרמקולוגי יעיל כמו טיפול משולב (לא פרמקולוגי + תרופה ממריצה).
· טיפול ארוך טווח, מכל סוג שהוא, מראה מגמת שיפור כל עוד הטיפול נמשך.
· לא הגיעו למסקנה חד משמעית לגבי היעילות של שילוב תרופות שונות לעומת תרופה ממריצה אחת.
· במחקר גדול שכלל 579 ילדים שחולקו למספר קבוצות, עלו המסקנות הבאות:
o הקבוצות שקיבלו טיפול תרופתי הראו שיפור גדול יותר מקבוצה שקבלה טיפול התנהגותי בלבד
o הקבוצה שקיבלה טיפול משולב הראתה שיפור רב יותר מהקבוצות שקיבלו טיפול תרופתי, בצורה עקבית
o תוצאות הטיפולים השונים נבחנו מול מדד שהכיל מגוון רחב מאוד של סימפטומים ותחומים תפקודיים. ניתוח מדד זה הביא למסקנה שהטיפול המשולב הוא שהשפיע בצורה הטובה ביותר
ADHD הוא מצב כרוני הדורש טיפול ומעקב מתמשך. ישנו מאגר מוצק של ראיות המראות שלתרופות ממריצות יש השפעה יעילה על הפחתת הסימפטומים של ADHD. התרופות הממריצות השונות שנבדקו היו יעילות באותה מידה. תרופות אנטי-דכאוניות הן פחות יעילות אך מומלצות במקרים בהם הילד אינו מגיב לשתי תרופות ממריצות שונות או אם הוא סבל מתופעות לוואי חמורות מהשימוש בתרופה ממריצה. המידע שתומך ביעילות הטיפול התרופתי הוא פחות מחייב. אף אחד מהטיפולים הלא פרמקולוגיים לא היה יעיל יותר מטיפול פרמקולוגי. ניסיונות קליניים ארוכי טווח מראים כי, כמו בכל מצב כרוני, יש חשיבות רבה לחינוך ההורים, המשפחה, צוות בית הספר וכו'' בנוגע למצב.