מהו כולסטרול ? הכולסטרול הוא אחד החומרים השכיחים ביותר בגוף : הוא מצוי למעשה בכל תא ומסייע לבניית קרומי התא,
לבניית הורמונים סטרואידים המווסתים את הפעילות המינית, משמש מרכיב מעטפת תאי העצב ועוד. שמו הרע של
הכולסטרול יצא לו בשל הקישור בינו ובין התפתחות מחלות לב וכלי דם.
שני מקורות אחראים להימצאות הכולסטרול בגוף האדם:
כולסטרול המיוצר בכבד וכולסטרול הנספג במערכת העיכול-במעי. מחקרים מראים כי היחס בין שני מקורות אלו הוא 50:50 . כמו כן ידוע ש- 1/3 מהכולסטרול הנספג במעי, מגיע ממקורות תזונתיים ו-2/3 הנותרים (כלומר מרבית הכולסטרול) מקורם מהפרשות כיס המרה, מהמעגל הפנימי של הכולסטרול בגוף.
בגוף האדם שלושה סוגים של שומני דם:
"הכולסטרול הרע"- LDL :
על הכולסטרול להגיע אל התאים ולצורך כך הוא נוסע בזרם הדם בתוך כלי הדם, אולם כשהוא נמצא בעודף מהכמות הרצויה הוא שוקע בכלי הדם ועלול לגרום להיצרות כל הדם – תופעה המוכרת כטרשת העורקים אשר גורמת למחלות לב וכלי דם.
"הכולסטרול הטוב"- HDL : מהווה כרבע מהכולסטרול מהדם. כולסטרול זה מונע טרשת עורקים, באמצעות ספיגת כולסטרול מדפנות העורקים, והחזרתו לכבד.
טריגלצרידים: שומני דם שהם מקור לאנרגיה בגוף.
מהן רמות הכולסטרול הרצויות? רמת הכולסטרול אליה יש לשאוף, משתנה מאדם לאדם בהתאם לגורמי הסיכון המתקיימים בו. על כן החליטו בעולם ובישראל לקבוע הנחיות מהן רמות ה- LDL כולסטרול המומלצות לסוגי אוכלוסיה שוני עפ"י חלוקת הסיכון הקיים: סיכון נמוך, בינוני וגבוה.
רמת סיכון ערכי LDL רצויים
נמוכה פחות מ- 160 מ"ג/ד"ל
בינונית פחות מ- 130 מ"ג/ד"ל
גבוהה פחות מ-100 מ"ג/ד"ל
חשוב לזכור שככל שרמת ה- LDL כולסטרול נמוכה יותר- גם הסיכון נמוך יותר. הרופא עשוי להמליץ על דיאטה דלה בשומן רווי, ביצוע פעילות גופנית וירידה במשקל למי שסובלים מהשמנת יתר. אם הצעדים האלה אינם מספיקים, עשוי הרופא לרשום גם תרופה להורדת רמת הכולסטרול. בחולי סוכרת או בחולים עם מחלת לב כלילית וחולים אחרים בעלי רמת סיכון גבוהה במיוחד יש להגיע לערכי כולסטרול LDL נמוכים מ- 70 מ"ג/ד"ל.
כולסטרול ומחלות לב וכלי דם: רמות גבוהות של כולסטרול LDL המובילות לטרשת עורקים, הן גורם מרכזי למחלות לב וכלי דם שהן הגורם מספר אחת לתמותה בעולם כולו. מחלות לב וכלי דם הנגרמות ע"י LDL כולסטרול גבוה כוללות: התקף לב, אנגינה פקטוריס ושבץ מוחי. סוכרת לכשעצמה מהווה גורם סיכון עיקרי לטרשת עורקים וסיבוכיה. חולי סוכרת נוטים ללקות באירועים כליליים בשכיחות גבוהה יותר, בגיל צעיר יותר ובחומרה רבה יותר מהאוכלוסייה הכללית. מחקרים מראים כי בחולים אלו טיפול בגורמי סיכון כעודף בכולסטרול LDL הינו בעל חשיבות ממדרגה ראשונה במניעת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.
גורמי סיכון: מחקרים קליניים וניתוחים סטטיסטיים הובילו לאיתור מספר גורמי סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. ניתן לשלוט ולווסת אחדים מהגורמים האלה. ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, וחומרתו של כל גורם גבוהה יותר- גדל הסיכון. גורמי הסיכון מתחלקים לשני סוגים עיקריים: גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה וגורמי סיכון הניתנים לשליטה. בין הגורמים שאינם ניתנים לשליטה אפשר למנות : גיל , מין-גבר ( גברים נתונים לסיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב מאשר נשים) ותורשה- ילדים להורים שלקו במחלת לב וכלי דם בגיל צעיר חשופים לסיכון גבוה יותר. עם גורמי הסיכון הניתנים לשליטה ניתן למנות : עודף כולסטרול, עישון, יתר לחץ דם, העדר פעילות גופנית, השמנת יתר וסוכרת. ניגע באחד הגורמים שציינו : השמנת יתר : אנשים שמנים ובמיוחד כאלה שאצלם השומן מרוכז סביב המותניים והבטן, חשופים יותר למחלות לב ושבץ גם כאשר אין להם גורמי סיכון אחרים. משקל יתר מגדיל את העומס על הלב, מוריד את הכולסטרול הטוב HDL וגם עשוי להגדיל את הסיכון להתפתחות סוכרת.
הטיפול בעודף הכולסטרול: ההמלצה הראשונה לסובלים מעודף כולסטרול בדם כוללת שינויים באורח החיים :1. הפסקת עישון, 2. ביצוע פעילות גופנית סדירה 3. תזונה נכונה :תזונה העשירה בדגנים, ירקות, פיות ושומן חד-בלתי רווי (למשל שמן זית) יש להמעיט באכילת בשר, מוצרי חלב עם תכולת שומן מעל 5% ודברי מתיקה למיניהם. 4. שמירה על משקל גוף תקין . באנשים עם סיכון גבוה יש להתחיל באופן מיידי טיפול תרופתי.
הטיפולים התרופתיים הקיימים: אם לאחר 3-6 חודשים ,למרות השינויים באורח החיים ערכי הכולסטרול בדם נותרים מעל הערך הרצוי, ישקול הרופא להוסיף טיפול תרופתי. בשלב הראשון, מקבלים החולים תרופות ממשפחת "הסטטינים", המעכבות את יצור הכולסטרול בכבד. תרופות אלה הוכחו כיעילות ביותר במניעת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. הסטטינים יעילים ביותר בהורדת רמות ה- LDL כולסטרול ומומלצים כטיפול ראשוני. לסטטינים מסוימים יש גם השפעות חיוביות על רמות HDL כולסטרול וטריגליצרידים. ישנם כמה סטטינים שונים – כגון סימבסטטין (סימוביל, סימבקור) פרבסטטין (ליפידל) אטורבסטטין(ליפטור) ורזובסטטין(קרסטור), אשר נבדלים בניהם ביעלות ובתופעות הלוואי. תופעות הלוואי תלויות מינון ועשוית לכלול עצירות, קיבה רגישה, טשטוש קל, נדודי שינה, פריחה עורית ואף נשירת שיער, פגיעה בשרירים החל מכאב ועד נזק חמור ועליה באנזימי הכבד.
פיבראטים: הפיבראטים, בדומה לחומצה ניקוטינית, משפיעים בעיקר על רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. הפיבראטים מורידים בד"כ את רמות הטריגליצרידים ב-25 עד 50 אחוז. הם נמצאים בשימוש נרחב לטיפול באנשים הסובלים מרמות גבוהות ביותר של טריגליצרידים, ע"מ להפחית את הסיכון לדלקת פתאומית בלבלב. חשוב לשלב את הטיפול עם תזונה דלה בשומן רווי וביצוע פעילות גופנית.
קושרי חומצת מרה(
שרפים): שרפים נקשרים לחומצות המרה במעי הדק ומורידם LDL כולסטרול כטיפול יחיד ובמיוחד בשילוב עם תרופות אחרות, בעיקר סטטינים.
ניאצין(חומצה ניקוטינית): ניאצין היא תרכובת מסיסה במים מקבוצת ויטמין B. תרופה זו יעילה לטיפול ברמות טריגליצרידים גבוהות ו- HDL נמוך. תופעות הלוואי כוללות רעילות כבד, עליה ברמות חומצת שתן בדם, שיגדון ועליה ברמות הסוכר בדם.
מעכבי ספיגת כולסטרול: מדובר בקבוצת תרופות חדשה. תרופות אלו ניתנות בד"כ בשילוב עם סטטין ע"מ לעכב את שני מקורות הכולסטרול: כולסטרול המיוצר בכבד וכולסטרול הנספג במעי. איזיטרול (ezetimibe) היא התרופה הראשונה בקבוצה זו ובינתיים היחידה הרשומה בישראל.
למידע נוסף על ערכי הכולסטרול הרצויים ודרכים חדשניות ויעילות לטיפול בכולסטרול מומלץ לפנות לרופא.
אז כל שנותר לנו זה: לנסות ולשמור על בריאות תקינה, בהצלחה!!!!