אפקט אומגה: שמן דגים לשיפור מצב הרוח

בישראל
של שנות החמישים והשישים נהגו אמהות רבות לתת לילדיהן כפית שמן דגים מדי יום. מתברר
שהאמהות שלנו צדקו. שמן הדגים מכיל מרכיב מיוחד, המהווה את אבן היסוד של רקמת מוח
האדם. המרכיב המיוחד הזה ,הוא חומצת שומן הנקראת DHA, Docosahexaenoic Acid.
מאות עבודות מחקר מדעיות שבדקו את הקשר בין
חומצת השומן ובין תפקודי המוח פורסמו בעולם. חלקן בחנו את ההשפעה של רמות נמוכות
מחומצת השומן הזאת על בעיות תפקוד והתנהגות בקרב ילדים.
אחד החוקרים המובילים בתחום הוא פרופסור
מיכאל קרופורד, ראש המכון לחקר המוח והתזונה באוניברסיטת צפון לונדון. "ה-DHA נמצא בעיקר
בקרום של תאי המוח, וממלא תפקיד חשוב בשליטה על חדירות התא לחומרים שונים החשובים
לפעילותו",
"פעילות לא תקינה של תאי המוח ותקשורת
לקויה ביניהם עלולה להוביל לבעיות התנהגות כמו אלימות והתנהגות אנטי חברתית, וכן
לליקויי קשב, להיפראקטיביות ועוד".
עם תיעוש המזון, מרבית האנושות הפחיתה
במידה ניכרת את צריכת הדגים, דבר שגורם למחסור הולך וגובר ב-DHA. כך לדוגמה,
מחקר שנערך לאחרונה באנגליה מגלה, כי כ-75% מן הצעירים בני 24-15 אוכלים דגים פחות
מפעם בשבוע, ו-35% מהם אינם אוכלים דגים כלל.
DHA ומזון תינוקות
מחקרו של ד"ר דניאל ים, חוקר במכון ויצמן,
שעוסק במחקר על הקשר בין מחסור ב-DHA ובין התפתחות מחלות שונות, בהן מחלות
לב, סרטן ואפילפסיה. באמצעות ממרח מיוחד שפיתח, שה-DHA היא אחד
הרכיבים העיקריים בו, ניסה ד"ר ים לבחון את השפעתה של דיאטה עשירה ב-DHA על מחלת
האפילפסיה, במעון בראשון לציון לילדים חריגים הסובלים מן המחלה. תוצאות המחקר,
שפורסמו לפני כשנה במגזין הרפואי "אפילפסיה", הראו כי דיאטה זו הביאה
לשיפור רב, הן בתדירות ההתקפים האפילפטיים והן בחומרתם.
"הסיבה שילדים וצעירים הם הסובלים
העיקריים, נובעת משרשרת של התפתחויות", מסביר ד"ר ים. "כאשר העובר
נמצא בשלבי ההתפתחות וזקוק לכמות רצינית למדי של DHA כדי ליצור
את המוח ואת רשתית העין, הוא מגייס אותה מתוך הקרומים של תאי הגוף, ובעיקר מתאי
המוח של אמו. אלא שבמצב הנוכחי, שבו כולנו, כולל נשים הרות, לא אוכלים די דגים, גם
הגיוס הזה אינו מספיק. התוצאה היא שתינוקות לא מעטים נולדים עם חסר ב-DHA, שעלול
לגרום לשלל בעיות שונות, שחלקן, כמו אפילפסיה, מתגלות מיד לאחר הלידה, וחלק, כגון
התנהגות אגרסיבית, היפראקטיביות, קשיי למידה וריכוז ודיכאון, עלולות להתגלות רק
לאחר כמה שנים. אצל האימהות עצמן, החסר שהיה עוד לפני ההריון גדל, ולעתים קרובות
הוא מוביל לדיכאון לאחר לידה".
לדברי פרופ'' קרופורד, 70% מתאי המוח של
העובר מתחלקים עוד בהיותו ברחם ו-30 האחוזים הנותרים ממשיכים להתחלק עד גיל
שנתיים. לפיכך, לתינוק הרך עדיין יש הזדמנות "להשלים" את החסר באמצעות
יניקת חלב אם העשיר ב- DHA. תינוקות שאינם יונקים עלולים להיות חשופים יותר לחסר בחומצת
השומן, ובעקבות זאת לבעיות שונות בתפקוד.
את הקשר בין המחסור ב-DHA ובין בעיות
כמו היפראקטיביות, בעיות התנהגות ואפילפסיה, הוכיחו מחקרים רבים. כך למשל, במחקר
שנערך באוניברסיטת פורדו באינדיאנה שבארצות הברית, הושוו רמות חומצת השומן של 53
בנים שגילם 12-6 שנים שסבלו מן התסמונת, לאלה של 43 ילדים ללא התסמונת. התוצאות
הצביעו על רמות נמוכות יותר של חומצת השומן החיונית בקרב הילדים שסבלו מן התסמונת.
נוסף על כך, התברר שהילדים ההיפראקטיביים סבלו יותר מסימפטומים הקשורים במחסור ב-DHA, כגון צמא,
השתנה תכופה, עור ושיער יבשים. החוקרים הסיקו שתוספת תזונה של DHA עשויה להוות
טיפול מועיל לתסמונת.  יש
מחקרים רבים בנושא", טוען ד"ר ים, "ומדובר במחקרים גדולים דיים. אם
מישהו מנסה להתכחש, כנראה הוא אינו מעוניין להודות בממצאים או במציאות הקיימת. אני
לא מדבר על מתן חומצת השומן במקום הריטלין,
אלא נוסף לריטלין. כשיחול השיפור,
יוכל הרופא של המטופל להקטין את מנת התרופה". לטענתו, הבעיה הבסיסית בגישה של
משרד הבריאות קשורה לעובדה שהתרופות הניתנות לטיפול בבעיות כמו דיכאון
והיפראקטיביות מטפלות בתסמינים אבל לא בשורש הבעיה.
 דיכאון
ואכילת דגים
.ובאותו עניין: מחקר משותף שנערך בישראל על
ידי המרכז לבריאות הנפש באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון, הראה את חשיבותה של חומצת
שומן אחרת מסוג אומגה 3 (EPA) לטיפול בדיכאון. במחקר שבראשו עמד
ד"ר בוריס נמץ, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומרפאת הדיכאון במרכז לבריאות הנפש
באר שבע, נבדקו 20 חולים שסבלו מדיכאון חמור ולא הגיבו לטיפול האנטי דיכאוני
הרגיל. החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה 2 גרם חומצת שומן ליום במשך ארבעה
שבועות נוסף על התרופה האנטי דיכאונית, וקבוצה שנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו),
נוסף על התרופה האנטי דיכאונית. לדברי ד"ר נמץ, חומצת השומן סייעה להחלמה
מוחלטת בקרב שישה חולים (המהווים 60% מהנבדקים) שקיבלו אותה, לעומת חולה אחד בלבד
שהחלים לאחר שקיבל את תרופת הדמה.
בקרוב מתעתד ד"ר נמץ לערוך מחקר דומה
על 70 ילדים הסובלים מדיכאון. המחקר ייערך בשיתוף עם בית החולים שניידר, ובמהלכו
תינתן חומצת השומן ללא התרופות המקובלות נגד דיכאון, לדבריו, מן הסיבה הפשוטה שלא
קיים טיפול תרופתי אנטי דיכאוני לילדים.
המסקנה פשוטה: לאכול יותר דגי מעמקים, או
לחלופין לצרוך שמן דגים או תוספי אומגה 3. פרופ'' קרופורד יצא בפרסומים שונים
בעיתונות, המפצירים בציבור לעשות זאת. "אם לא נחזור לימי אכילת הדגים, לא רק
אנחנו וילדינו נהיה חשופים יותר לבעיות בריאות, אלא האנושות כולה עלולה להימצא בסכנה
של נסיגה בהתפתחותו של המוח".
מנה
מומלצת של 0.5 גרם
DHA ניתן להשיג:
1. אם אוכלים לפחות פעמיים-שלוש בשבוע מנה
נאה של דג (כ-200-300 גרם),
כגון טרוטה, סלמון, הרינג, טונה או מקרל, ולמי שאינו מקפיד על כשרות – שבלולים או
סרטני נהרות.
2. כמוסות המכילות שמן דגים הנמכרות בבתי
המרקחת ובבתי הטבע.
3. כף שמן דגים ליום (רצוי לשתות עם חלב
רזה, כדי לסייע לספיגה).
4. DHA בצורת תוספים,
סוכריות, סירופ או קרם, הנמכרים בבתי המרקחת ובבתי הטבע.