ריטלין- למה כל המהומה?! "מעולם לא הייתה תרופה שעוררה
כל כך הרבה חילוקי דעות ותשומת לב כה רבה", כך כתב ד"ר יהודה ברק וצודק בדבריו.
בשנים האחרונות הפכה תסמונת "
הפרעות קשב וריכוז"(ADHD) לאחד התסמונות הנפוצות יותר במדינה, ואף
נתונים סטטיסטים מוכיחים כי כל ילד עשירי בישראל הוא היפראקטיבי הסובל מהפרעות קשב וריכוז.
כידוע, הטיפול הנפוץ ביותר בADHD, הוא
ריטלין.
הרטלין פועל לשפר את הריכוז ואת יכולת הלמידה ומפחית פעילות יתר של ילדים היפראקטיביים.
על אף המלצות נוירולוגים מכל העולם, הורים רבים מסרבים לתת לילדיהם ריטלין, ומעבר לזה, ילדים שאכן נוטלים רטלין לרוב מתביישים בכך.
איך נוצר מצב שתרופה המחוללת פלאים בכל העולם מעוררת כלכך הרבה חילוקי דעות ומצטריית כתרופה כה שלילית?!
התשובה לכך היא שקיימות לא מעט תופעות לוואי לנטילת רטלין, והן אלה הגורמות לחשש ולהתנגדות בקרב ההורים.
דוגמאות לתופעות לוואי הינם: התמכרות, פגיעה בגדילה, "טיקים", כאבי ראש ובטן, פגיעה בכבד, פגיעה בזכרון, דיכאון, אנורקסיה, שלשולים, סחרחורות קבועות, אובדן תיאבון והפרעות שינה.
עם תופעות לוואי שכאלה, נכון שניתן להבין את הפחדים וההסירובים לנטילת רטלין??
הרי אין הורה שפוי שהיה מוכן לסכן את חיי ילדו באופן כזה.
מאידך, למרבית ההורים אין בעיה לתת לילדים שלהם אדוויל למרות שיקיימת סכנה לדימום מדרכי העיכול כתגובה לכדור.
מה שאני רוצה לומר זה שאם תסתכלו על כל תרופה ותרופה תגלו שאין אחת שאין לה תופעות לוואי כאלה ואחרות, וברוב המקרים הן לא מונעות מאיתנו לנטול אותם.
אז למה בכל זאת ריטלין כלכך יוצא דופן?!
יש הטוענים שאין כזה דבר בכלל "הפרעות קשב וריכוז" ובעיניהם פתרון הבעיה מסתכם בשינוי גישת
המורה.
כלומר, אם המורה יפעל אחרת, יעודד את התלמיד ללמוד ויעורר בו מוטיבציה- קשיי הלמידה של אותו הילד יעלמו.
אין ספק שגם לתקשורת יש השפעה גדולה על חילוקי הדעות לגבי ריטלין.
דוגמא לכך היא אודטה שטענה בתוכניתה כי ריטלין הוא סם מסוכן וכי הפרעות הקשב אינן קיימות למעשה.
למרות כל התגובות השליליות, צריך לזכור שכ-80-85% מהנוטלים ריטלין מגיבים אליו היטב, ושיש סיבה
שמרבית הנוירולוגים בעולם ממליצים על הכדור.