אחוז ניכר מהאוכלוסיה בישראל (על פי סקר על אלפי תורמי דם בריאים – שליש מהאוכלוסיה) סובל ממחסור בויטמין חשוב בשם B12 הנמצא אך ורק במזון מן החי ובעיקר בבשר בקר וכבד בקר. הויטמין מצוי גם בביצים ודברי חלב.
חסר בויטמין זה עלול לגרום למגוון רחב של
תופעות ונזקים החל מעייפות קשה, בעיות פוריות, הגדלת סיכון לשבץ לב, אלצהיימר וסרטן השד.
התלונות העיקריות של הסובלים מהתופעה הן על חולשה ועייפות.
תופעות ישירות מצטברות של חסר בויטמין באות לידי ביטוי בירידה בזיכרון ובריכוז, אי שקט ועצבנות, הפרעות שינה ותחושת נימול ברגליים (פגיעה במערכת הנוירולוגית).
תופעות לוואי של חסר בויטמין באות לידי ביטוי בבעיות במערכת העיכול : כאבי בטן, גזים, עצירויות, כאבי ראש, דלקות וכיבים בפה ובהמשך אימפוטנציה ובעיות פוריות.
מחסור מתמשך עלול לגרום להפרעות קשות בהתנהגות, דיכאון ופגיעה במערכת החיסון
(פגיעה במערכת האימונולוגית).
במצב של חוסר בויטמין B12 עולה רמת החומר בשם : הומוציסטאין אשר מגביר את הסיכוי ללקות במחלת לב, פוגע במערכת קרישת הדם (קרישיות יתר) ולסרטן השד.
למרות שאפשר לגלות את
החסר בבדיקת דם פשוטה, וגם הטיפול פשוט - מעטים הם הרופאים השולחים את המתלוננים לבדיקה חשובה זו. הסיבה להתעלמות מהנושא היא, שרוב הרופאים לא מאמינים בקשר שבין תזונה לבריאות.
הרופאים למעשה מתמקדים במחלות הלוואי ולא במקור לבעיה.
נשים ישראליות רבות אוכלות הרבה ירקות ופירות ומעט בשר , וזו הסיבה לשכיחות גבוהה של החסר בויטמין בעיקר אצל נשים.
כאשר האדם נולד, מצוי בגופו מאגר גדול של הוויטמין, כאשר המאגר הנמצא בכבד מספיק ל- 5 שנים. המאגר מידלדל באיטיות בקצב של 1 עד 4
מיקרוגרם ביום.
בקבוצת הסיכון נמצאים קשישים ותינוקות יונקים שאמהותיהם צמחוניות או טבעוניות.
המחסור בויטמין יכול להיגרם גם כתוצאה מליקוי בספיגתו כתוצאה ממחלות במערכת העיכול או כריתת קיבה ומעיים או כתוצאה מתהליך ההזדקנות.
בקיבה מיוצר חומר בשם פקטור אינטרינסי האחראי לספיגת הויטמין במעי, והיעדרותו מקטינה את יכולת הספיגה.
בדיקת איבחון
נורמה מקובלת של הויטמין היא 200 עד 900 מיקרוגרם למיליליטר דם, אך רמה של 200
כבר מעידה על בעיה חמורה, ורצוי מאוד לא להגיע לכך.
אם בבדיקת דם מתברר שרמת ה- B12 נמוכה מ- 400 מיקרוגרם, יש לבצע בדיקת דם למדידת הומוציסטאין ובדיקת דם ושתן למדידת רמתה של
חומצה הנקראת חומצה מתיל-מלונית – נוכחות חומצה זו בדם ובשתן ברמה גבוהה ,מהווה סמן למחסור משמעותי בויטמין B12.
קימת בדיקה נוספת הנקראת "מבחן שילינג" – בדיקה מורכבת למדי.
האדם מתבקש לבלוע B12 רדיואקטיבי. אחר כך מבצעים איסוף שתן במשך 24 שעות, ובודקים את כמות ה- B12 רדיואקטיבי בשתן.
אוכלוסיות רבות מקבלות חומצה פולית (ויטמין B) כטיפול לאנמיה, מה שעלול להסתיר את החסר ב- B12 ,ולכן חשוב לבצע בדיקת דם לפני שלוקחים את החומצה הפולית.
טיפול מומלץ : זריקות : בחולים עם בעיית ספיגה נוהגים להזריק את הויטמין ישירות לדם.
מדובר בזריקה כואבת.
טבליות : במחקר הוכח שטבליות B12 מתחת ללשון הוא טיפול נוח יותר, פחות כואב
מזריקות והוא גם יעיל ובטוח יותר.
טיפול בטבליות גורם למעבר לטווח נורמלי תוך שבוע של טיפול ללא תופעות לוואי.
טיפול ראשוני אורך שבועיים עד שלושה שבועות , 2 טבליות תת-לשוניות ביום
(שתי טבליות בריכוז גבוה ליום – בסך הכל 2,000 מיקרוגרם).
בהמשך יש
ליטול טבליות בהתאם לסיבה לחסר.
אצל אדם צמחוני קיצוני הטיפול ימשך לאורך כל החיים.
את הטבליות יש ליטול בבוקר אחרי שתיית מים או מיץ לימון, שמזרז את הפרשת
הרוק ומקל על המסתם.
את הטבליה יש למצוץ במשך 5 עד 7 דקות ,עד שכולה נמסה.
כעבור מספר דקות ניתן לאכול, כי הספיגה נעשית דרך הנימים המצויים
מתחת ללשון.
מי שלא סובל מבעיות ספיגה יכול ליטול טבליה בבליעה
(הויטמין נמצא גם בטבליות מולטי-ויטמין).
חלק מהרופאים לא מודעים למחקר המוכיח את יעילות הטבליות, וממשיכים
לתת למטופליהם זריקות - המחקר התפרסם ב- 1999 בכתב העת הרפואי היוקרתי
בשם : Lancet.
חשוב להשלים את הויטמין ממקורות תזונה (דגנים מועשרים בויטמינים) או תוספי תזונה,
לפני שמופיעות תופעות הלוואי המעידות על חסר.
עודף של הויטמין לא גורם לבעיה, מכיוון שהוא מופרש בשתן.
תקצירים נוספים אודות בעית מחסור בויטמין B12