style="text-decoration: underline"> אלצהיימר - (Alzheimer) הינה מחלה חשוכת מרפא הנפוצה בקרב קשישים, המתבטאת במחיקת תאי עצב של המוח.                                                                                                                                                   המחלההוגדרה לראשונה ב-1906 בידי החוקרים הגרמנים אלואיס אלצהיימר (Alois Alzheimer) ואמיל קרפליו (Emil Kraepelin).

המחלה מאופיינת בניוון הדרגתי של פעילות המוח, אבדן זיכרון, בלבול, תשישות גופנית, ירידה ביכולת הרגשית והאינטלקטואלית, ולבסוף קריסת כל המערכות.                                                                                                     

גורמי סיכון ומאיצים למחלת האלצהיימר

אין סיבה ברורה למחלת אלצהיימר, אך יש גורמים המציבים אדם בקבוצת סיכון גבוהה לו.

1. גיל- מגיל 85 ומעלה אחד מכל שלושה קשישים יחלה באלצהיימר, אם כי אחוז קטן מפתח את התסמונת כבר בשנות השישים לחיים.

2. אלכוהוליזם.

3. חוסר בויטמין B12 .

4. גידול במוח.

5. אנשים עם היסטוריה משפחתית של אלצהיימר אף הם נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר.                                                                                                                                                 נשים גם הן בקבוצת סיכון גבוהה יותר מאשר גברים, אולי משום שתוחלת חייהן ארוכה יותר.

הוכח מחקרית שהשכלה מחסנת במידת מה מפני המחלה.

זיהוי המחלה

אין מבחן אחד וקובע למחלה זו.                                                                                                          רק לאחר המוות ניתן באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות של המוח לאבחן את המחלה בביטחון של מאה אחוז.                                                                                                                                                   כל עוד אנו בחיים האבחנה היא בביטחון של תשעים אחוז לכל היותר וצריך תמיד להביא בחשבון גורמים אחרים לבעיות שכחה, חלקם לפחות הפיכים ובעלי טיפול.                                                                                                                                         חשוב לוודא באמצעות בדיקות רפואיות מתאימות שבעיות מאין אלו אינן נגרמות עקב מחלה מוחית או נפשית אחרת.

סימני  המחלה

. פגיעה בזיכרון לטווח הקצר- חוסר אוריינטציה, החולה ישכח את שמו ואת זהותו, וכן, גם איזה יום היום, איזה שנה, מה התאריך וכדומה.

2. בעיית שפה- החולה אינו זוכר את שמם של הקרובים אליו, שמות חפצים ולעיתים אינו מבין את השפה כלל.

3. חוסר זיהוי מקומות מוכרים- לעיתים ימצא עצמו החולה הולך לאיבוד בבלוק בו גר כל חייו.

4. פגיעה בפעולות מורכבות- נהיגה, תכנון טיול וכו'.

5. פגיעה בפעולות פשוטות- החולה מאבד את יכולת הדיבור, האכילה, שינה והליכה לשירותים.

6. שינוי התנהגות- לרוב יאופיין בהתפרצויות כעס בלתי מוסברות ובהתנהגות בלתי הולמת.

המאפיינים הפיזיולוגיים המרכזיים של המחלה

1. שינויים מבניים בקליפת המוח הנעשית מפותלת יותר.

2. הרחבה של חדרי המוח המלאים בנוזל תוך גולגולתי ותופסים את מקומם של תאי עצב.

3. גושישי חלבון המכונים פלקים שוקעים בתוך תא עצב ומחוץ לו.                                                                                                                                                      יכולתו של המוח לפנות אותם נפגמת, והם מצטברים, מחוללים דלקת וממיתים את תא העצב.