מרבית האלרגיות הן אלו אשר הסימפטומים המאפיינים אותן נגלים לעין תוך זמן קצר, אפילו דקות, מרגע צריכת המזון הבעייתי. אלרגיות אלו נגרמות בעקבות
תגובה יתר
חיסונית של המערכת ההומרלית למרכיב חלבוני במזון. אלרגיות מוגדרות כ- specific disease או ביתר פירוט מחלה ספציפית המתאפיינת בסימפטומים קליניים המופיעים בחולה לאחר ובעקבות צריכת מרכיב מסוים. בניגוד לכל הרעלת מזון אחרת האלרגיה אינה פוגעת בכלל האוכלוסייה ומכאן הספציפיות המיוחסת לה. רגישותו של אדם למרכיב במזון הינה בעיקר תורשתית ובחלקה נרכשת. בבסיסה של המערכת החיסונית נמצאת יכולת זיהוי העצמי. יכולת זו מאפשרת לגוף לזהות את האנטיגנים האנדוגניים וחשוב מכך לזהות אנטיגנים זרים הדורשים תגובה חיסונית הולמת. מנגנון הכרת העצמי חלקו מורש וחלקו נלמד בשלב העוברי. לתגובה
האלרגית כמו לכל תגובה חיסונית קשר נכבד הן למטען הגנטי והן "לחינוך" החיסוני שניתן בשלב העוברי ובשלב ההנקה. יש לצפות כי עובר
שאמו ניזונה מבוטנים במהלך הריונה לא יגלה בבגרותו
אלרגיה לבוטנים, כמובן שאין להסיק מכך שמי שאמו נמנעה מבוטנים בהריונה לבטח יפתח אלרגיה.
אותם
נוגדנים מקבוצת אימיונו גלובולינים E (IgE) אשר מוזכרים כמתווכים עיקריים בתגובה האלרגית קשורים בעיקר במערכת ההתמודדות הטבעית עם אורגניזמים טפיליים.
ראשיתה של התגובה האלרגית בחדירת האנטיגן אשר מוביל לייצור של נוגדנים מתאימים מסוג IgE. נוגדנים אלו נקשרים לתאי Mast ולתאי Mast Basophile במחזור הדם והופכים אותם לתאים מרוגשים (Sensitized cells) . הנוגדנים על פני התאים המרוגשים עוברי גישור באמצעות אנטיגן ומעבירים סיגנל לתוך התא לשחרר מגוון של חומרים מעוררי סימפטומים אלרגנים, העיקרי שבהם הוא ההיסטמין.
תקצירים נוספים אודות התגובה החיסונית והאלרגיה