דלקת הנרתיק ודלקת הפות

דלקת הנרתיק היא דלקת ברפידת הנרתיק.דלקת הפות היא דלקת באיברי המין הנשיים החיצונים .וולווגינטיס היא דלקת בפות ובנרתיק גם יחד.במצבים כאלה הרקמות מדולקות,והדבר גורם לעתים להפרשה מן הנרתיק.הגורמים לדלקות כוללים זיהומים,חומרים או עצמי היוצרים גירוי,גידולים וסוגים אחרים של רקמה אנומלית,טיפול בהקרנות ,תרופות ושינויים הורמונליים.היגיינה אישית לקויה עלולה להביא להתפתחותם של חיידקים ופטריות וגם לגרום לגירוי.הצואה עלולה לחדור אל הנרתיק מן המעיים,דרך מעבר אומלי(נצור),ולגרום לדלקת בנרתיק.
בשנות הפוריות ,שינויים הורמונלים עשוים לגרום להפרשה תקינה-מימית,רירית או לבנה כחלב-בכמויות ובסוגים שונים במקביל לשלבים השונים של מחזור הווסת.ובסוגים שונים במקביל לשלבים השונים של מחזור הווסת.לאחר חדלון הווסת,רפידת הרחם והרקמות בפות נעשות דקות יותר,וההפרשה הנורמלית פוחתת בשל היעדר אסטרוגן .כתוצאה מכך,הנרתיק והפות הופכים לפגיעים יותר לזיהומים ולחבלות.אצל תינוקות ממין נקבה שזה אך נולדו יש לעתים הפרשה נרתיקית הנובעת מן האסטרוגן שנספג מגופה של האם לפני הלידה.תופעה זה נעלמת בדרך כלל בתוך שבועים.
תסמינים
התסמין הנפוץ ביותר של דלקת נרתיק הוא הפרשה נרתיקית לא תקינה.ההפרשה מוגדרת כלא תקינה אם היא רבה במיוחד,אם ריחה דוחה או אם היא מלווה בגרד וגינלי,בתחושת צריבה או בכאב.לעתים קרובות, ההפרשה האנומלית סמיכה יותר מן ההפרשה הרגילה וצבעה שונה .לדוגמה, המרקם שלה עשוי להיות דומה לזה של גבינה קוטג',וצבעה עשוי להיות צהוב,ירקרק או מנומר בדם.
זיהום חיידקי בנרתיק גורם בדרך כלל להפרשה עכורה, אפורה או צהבהבה,בעלת ריח מצחין או ריח של דגים. הריח עשוי להתחזק לאחר מגע מיני או שטיפה בסבון ,שתי פעולות המפחיתות את חומציות הנרתיק,ומעודדות בכך צמיחה של חיידקים.האשה עלולה גם לחוש גירוי או גרד קל באזור הפות.
זיהום בשמר קנדידה גורם לגרד מתון עד חמור ולתחושת צריבה בפות.העור אדום ולעתים מחוספס למגע.הפרשה סמיכה וגבינתית מן הנרתיק נוטה להידבק לדפנות הנרתיק.התסמינים עלולים להחמיר בשבוע שלפני תחילת הווסת.זיהום זה נוטה לחזור שוב ושוב אצל הנשים החולות בסוכרת שאינה מאוזנת היטב ואצל נשים הצורכות אנטיביוטיקה.זיהום בפרוטוזואה טריכומונאס וגינליס גורם להפרשה לבנה,ירוקה-אפרפרה או תהבהבת לעתים דמוית קצף.הפרשה זו מופעיה בדרך כלל זמן קצר לאחר תום הדימות הוסתי,ולעתים היא מדיפה ריח בלתי נעים .הגרד הוא חמור.
הפרשה מימית ,בעיקר אם היא מכילה דם;נובעת לעתים מסרטן בנרתיק,בצוואר הרחם או ברירית הרחם.פוליפים בצוואר הרחם עלולים לגרום לדימום נרתיקי לאחר מגע מיני.אם האשה סובלת מגרד או מתחושת אי נוחות בפות במשך זמן מה, היסבות האפשריות לכך הן זיהום פפילומאווירוס אנושי או קרצינומה שהתפתחה שם-גידול סרטני בשלב מוקדם מאד,שעדיין לא פלש לאזורים אחרים ואפשר להרחיקו בקלות רבה בניתוח.
פצע מכאיב בפות נובע לעתים מזיהום בנגיף הרפס או ממרוסה.הגורמים האפשריים לפצע שאינו מכאיב הם סרטן או עגבת.כיני ערווה עלולות לגרום לגרד באזור הפות.
אבחנה וזיהוי
מאפייני ההפרשה עשויים לרמז על הסיבה לקיומה,אבל הרופא זקוק למידע נוסף כדי לקבוע את האבחנה-באיזה שלב של מחזור הווסת מופיעה ההפרשה,האם היא אקראית או מתמשכת,כיצד הגיבה לטיפול קודם והאם האשה סובלת מגירוד בפות,מתחושת צריבה,מכאב או מפצע בנרתיק.הרופא עשוי להציג שאלות של אמצעי מניעה,כאב לאחר מגע מיני,זיהומים נרתיקיים בעבר,מחלות מין וכן חומרי הכביסה שהאישה משתמשת בהם ואולי גורמים אחרים לגירוי.
בשעה שהרופא בודק את הנרתיק,הוא מוציא דגימה של ההפרשה בעזרת מקלון מלופף בצמר גפן.דגימה זאת נבחנת מבעד למיקרוסקופ או שמגדלים ממנה תרבית-ולעתים עושים את שני הדברים גם יחד- במטרה לזהות את האורגניזם המזהם.הרופא בודק גם את צוואר הרחם ומוציא דוגמת רקמה לבדיקת פאפ,המאפשר לגלות סרטן בצוור הרחם.הרופא מבצע גם בדיקה בשתי ידיים-מחדיר את האצבע המורה והאמה של יד עטופה כפפה אחת על תוך הנרתיק ולוחץ בעדינות על חלקה התחתון של הבן בידו האחרת, כדי למשש את איברי הרבייה בין שתי הידיים.כאשר האשה סובלת מדלקת ארוכת טווב בפות,שאינה מגיבה לטיפולה הרופא נוהג להסיר דוגמת רקמה לבחינה מיקרוסקופית(ביופסיה) כדי לוודא שאין שם תאים סרטניים.