הנדסה גנטית, גידולים חקלאים מהונדסים, תזונה

אמנם עוסק המאמר בהבט הקליני של הנושא, אך נביא כמה הערות והארות מההיבט הכללי. עמידה בדרישות ופחד מכשלון הם חלק בלתי נפרד מחיינו בתחומים השונים. למילה פרפקציוניזם יש מצד אחד משמעות מצומצמת, ומצד שני משמעות רחבה וכוללת יותר הנוגעת להיבט הקליני. פרפקציוניזם במובן המצומצם מתייחס לביצוע מדויק, מדוקדק, תוך שימת לב לכל הפרטים של עבודה טכנית. ביצוע לא מדויק או החמצת פרט זה או אחר עלולים לגרום תוצאות חמורות. במקרה זה מוגדר הכשלון כרשלנות. לא קשה לדמיין את התוצאות של שגיאה, כישלון, החמצה בעבודתו של מנתח עיניים, רופא שיניים, מכונאי מטוסים, פקח טיסה, מהנדס בנין, נהג אוטובוס וכיו"ב. בשימוש היומיומי מתייחס המושג של פרפקציוניזם בדרך כלל לעבודה הכרוכה בתשומת לב להרבה פרטים קטנים, כגון ניתוח עיניים, טיפול שיניים, תיקון שעונים, מכונאות, אלקטרוניקה וכיו"ב. אך במובן הרחב של המילה אפשר להחילו על כל תחום במובן של שאיפה למצוינות ועמידה בדרישות וחשש מכשלון. גם לשגיאות של עורך דין, שופט, מנכ"ל חברה, ורואה חשבון עלולות להיות תוצאות חמורות מאד. אין צורך להרחיב על כך את הדיבור. מעבר למניעת שגיאות קיים גם הגורם התחרותי המחייב ביצועים מעל ומעבר (ספורט כמשל), המגדיל עוד יותר את הדרישות מאתנו. זה בולט במיוחד בתחומים היצירתיים כמו נגינה, מחול, תיאטרון, וכיו"ב. וישנו התחום הבין- אישי והחברתי, שהרי כל אחד רוצה להיות אהוב, מקובל, מוערך ומפורסם. יחסי המין ממלאים כאן תפקיד חשוב. אפשר לומר שבתחום הטכני הדרישות מוגדרות וברורות ואפשר לעמוד בהן על ידי מיומנות טכנית ומקצועית. המצב מורכב יותר בתחום החברתי. לא תמיד ברור איך למצוא חן ולעמוד בדרישות החברה ולא תמיד קל לבצע זאת. איך לחנך ילדים, לכבוש ליבו/ה של בן/בת זוג, להצליח ביחסי מין, להיות פופולרי. והדברים קשורים, ההצלחה החברתית קשורה במידה רבה בהצלחה המקצועית. כשלון בתחום המקצועי עלול לגרור כשלון גם בתחום החברתי. והדרישות של החיים מפעילים עלינו לחצים קשים. כל אחד מאתנו משתדל להתמודד עמם כמיטב יכולתו. יש גם אנשים שהעדר דרישות מלחיץ אותם, והם מחפשים אתגרים, מגלים ארצות ומטפסים על הרים ומשתתפים במרוצי מכוניות ומרוצי מרטון. אחד המאפיינים של כושר ההתמודדות היא היכולת לספוג כשלונות וביקורת מהסביבה ולהמשיך ללכת. זקוקה הנפש למנגנוני הגנה, חוסן נפשי, שיאפשרו לה לעמוד בכשלונות, הכזבות ותסכולים בלי להתמוטט, ר"ל, בלי לאבד את היכולת להוסיף לתפקד בחיי יוימיום. הגבול הזה איננו חד אלא מצוי על רצף מסוים ואדם עלול לעבור אותו בלי משים וליפול למלכודת. המלכודת מהי? להציב לעצמנו דרישות מוגזמות, ציפיות מוגזמות במובן שנוכל תמיד להצליח בצורה מירבית. יש ביטוי קולע באנגלית להתנהלות העוברת את הגבול והמכשילה ומביסה את עצמה,
,Self- defeating ועל כך נדון בהקשר הפרפקציוניזם הקליני להלן.
מבוא
נראה שפרפקציוניזם ממלא תפקיד חשוב באטיולוגיה, התחזוקה והמהלך של מצבים פסיכופתולוגיים מסוימים. הוא זוהה כגורם סיכון ייחודי להתפתחות אנורקסיה נרווזה ובולימיה נרווזה. יש ראיות שהוא יכול לשבש את הטיפול בדיכאון ומהווה אלמנט מרכזי בהפרעת אישיות אובססיבית- קומפולסיבית.
המושג של פרפקציוניזם יכול להיות 'נורמלי' ו'חיובי' או 'ניורוטי' ו'דיספונקציונלי' (ר"ל מפריע לתפקוד התקין של המטופל). כאשר השאיפה למצוינות היא פונקציונלית (ר"ל, מסייעת לתפקוד התקין של האדם) וחיובית, מעטה משמעותה הקלינית. אין זה מועיל לבלבל שאיפה פונקציונלית זו למצוינות (שאפשר לכנותה 'דרישות גבוהות') עם פרפקציוניזם דיספונקציונלי שרואים במדגמים קליניים, כשהמאפיין המבדיל המכריע הוא שבמדגמים קליניים, שואפים לדרישות, להלן (standards) במובן של אמות מידה נוקשות, הגבוהות על אף תוצאות מזיקות משמעותיות. להלן נתייחס לצורה הפסיכופתולוגית של פרפקציוניזם עם דגש על הקשר שלו לדיכאון.
מאפייני הפרפקציוניזם
על פי Hamacheck (1978): אנשים עם פרפקציוניזם מתבשלים ללא הרף במיצים רגשיים שבישלו לעצמם אודות האם הם עושים את המטלה כראוי. לגבי המתבשלים, אין המטלה שהם לוקחים על עצמם מיתרגמת לעשייה כמיטב יכלתם, אלא, אדרבא, לעשות טוב יותר משאי פעם נעשה. אלה אנשים שמאמציהם – אף הטובים ביותר- לעולם אינם נראים טובים דיים, לפחות בעיניהם. תמיד נראה לאנשים אלה שיכלו- וצריכים- לעשות יותר.
אנשים אלה דורשים מעצמם רמת ביצועים גבוהה יותר משניתן בדרך כלל להשיג. וזה, כמובן, מצמצם באופן דרסטי את אפשרויותיהם להרגיש טוב עם עצמם. הסיבה לדרישות (standards) תובעניות אלו שאדם כופה על עצמו היא שהם מונעים לא כל כך על ידי רצון להשתפר אלא על ידי פחד מכשלון. פחד מביא להתנהגות של הימנעות (avoidance behavior) והתנהגות של הימנעות משמעה שאדם חייב להיות כל הזמן במצב הכן ובמגננה כדי להימנע מהדבר שממנו הוא פוחד. אנשים עם פרפקציוניזם קןבעים דרישות גבוהות באופן בלתי סביר ועלולים לייחס ערך רב מדי לביצועים ונמוך מדי לעצמי.
גישה רב מימדית לפרפקציוניזם
בראשית שנות התשעים החלו תופסים את הפרפקציוניזם כמונח רב- מימדי. היו לכך שתי סיבות. ראשית, הועלתה הטענה שהתיאורים הקליניים של אנשים עם פרפקציוניזם תיארו אותם כחוששים מדי משגיות, מפקפקים באיכות עבודתם, מייחסים חשיבות גדולה לציפיות הוריהם, ושמים דגש מוגזם על הסדר. שנית, תצפיות קליניות בלתי תלויות הובילו לדעה שלפרפקציוניזם יש גם הבטים בין- אישיים שהם חשובים בקשיי הסתגלות.
הסולם הרב- מימדי של הויט ופלט (1991) מורכב משלושה סולמות משנה. 'פרפקציוניזם מכוון לעצמי' מתייחס לרבים מהמאפיינים שתוארו קודם כולל הצבת דרישות מחמירות לעצמו, הערכת ההתנהגות