הלוצינוגנים סמים גורמי הזיות. זוהי קבוצת סמים מסוכנת ביותר. כוללת סמים סינטטיים, המיוצרים במעבדות, כמו LSD ואקסטזי
וכן סמים ממקורות טבעיים כמו פסילוסיבין (פטריות הזיה) ומסקלין (קקטוסים).
החומרים הסינטטיים פותחו לראשונה בגרמניה ב – 1914 כתרופה לסיוע בטיפול פסיכיאטרי. הרעילות של החומר לא נבחנה באופן שיטתי עד שנות ה – 50 עת נבדק הנושא ביוזמת צבא ארה"ב. באותה תקופה נעשה שימוש רפואי בחומר בטיפול פסיכותרפי עקב תכונותיו המגבירות פתיחות ודברנות. השלב הבא, זמן קצר מאוחר יותר, כלל התחלת שימוש בחומר על ידי הציבור הרחב למטרות הנאה ובילוי. (Kalant, 2001).
ההשפעות על המשתמש תלויות במידה מכרעת במצב הפסיכולוגי שלפני נטילת הסם ובנסיבות של נטילת הסם. יש לציין כי קיימת שונות בתגובה בין אנשים שונים (למבנה האישיות יש השפעה חשובה).
השפעות גופניות: סחרחורות,
תחושות מדומות, חולשה ורעד, שינויים בפעולות שרירים לא רצוניים כגון: התרחבות האישונים, תגובות יתר של הרפלקסים, עלייה בלחץ הדם, "עור ברווז" ושערות סומרות, דופק מהיר, עלייה בחום הגוף, בחילה והזעה. חלק מסימנים אלה, שהם גלויים עשויים לגרום לחרדה אצל המשתמש.
השפעות תפישתיות: שינויים בחוש הראייה ובחוש השמיעה (רואים מראות דמיוניים ושומעים קולות דמיוניים, "רואים" ריחות וקולות ו"שומעים" מראות וצבעים).
השפעות נפשיות: שינויים במצבי הרוח, הרגשה של הימצאות בחלום, שינוי בתחושת הזמן, דה-פרסונליזציה (הפרט עשוי להרגיש שתחושות אינן נובעות מגופו או שאין לו בכלל גוף, תחושה שעשויה להתחבר לאיבוד המודעות העצמית ואיבוד הפיקוח על התנהגות).
קיימים שני סוגי תגובות אופייניות:
"מתפשטת"- המשתמש מרגיש שותף בסודות היקום והוא נעשה מרוגש וגרנדיוזי.
"מתכווצת"- הקיצוניות השנייה בה המשתמש כמעט לא נע ולעיתים קרובות נעשה פראנואידי עם תחושות של רדיפה ופחד שעומדים לפגוע בו. תחושות אלה מלוות את משך כל השפעת הסם.
תופעות לוואי חריפות שעשויות לקרות הן תגובה של פאניקה חריפה המתבטאת בהתקף חרדה קיצונית שעשויה להמשך גם לאחר שעות רבות לאחר התנקות הגוף מהסם ולהימשך עד יומיים שלושה. תגובה חריפה עוד יותר עשויה להופיע בצורה של היווצרות מצב פסיכוטי הדורש אשפוז פסיכיאטרי. (צוברי, 2001).