ד"ר חיים רוזנטל, בוגר בית הספר לרפואה בירושלים , מטיל ספק בנחיצותם של החיסונים הרבים הניתנים לתינוקות ולילדים, ומעדיף את הדרך הטבעית לגידולם של
תינוקות וילדים בריאים.
במסגרת תפקידו (ראש מגמת הומאופטיה במכללת "מדיסין" ומנהל המרכז להומיאופתיה במרכז הרפואי "שיבא" – תל השומר) הוא מטפל בילדים ובאנשים הסובלים מבעיות שנגרמו להם בגלל סיבוכים של חיסונים.
בשנת 2000 נפתחה ברעננה טיפת חלב ייחודית, המיועדת להורים הרוצים לגדל את ילדיהם בדרך הטבעית (המקום נקרא : "טיפה מן הטבע"), והצוות כולל רופאי
ילדים קונבנציונאליים והומיאופטים.
בניגוד לעבר, יש כיום יותר רופאים המעלים שאלות נוקבות על אופן מתן החיסונים, העיתוי בו הם ניתנים, הנחיצות האמיתית בהם והאפשרות שהם גורמים גם לנזק.
מנגד ניצב הממסד הרפואי הסבור שיש לחסן בצורה המירבית.
במדינת ישראל מקבל תינוק רגיל 27
חיסונים בשנת חייו הראשונה, ובשנת 2000 הוכנס לשימוש
חיסון חדש נוסף : נגד צהבת זיהומית מסוג A (הפטיטיס) – המלצה ולא חובה.
הסטטיסטיקה "היבשה " מדברת על אחוז קטן של נפגעים מהחיסונים , כאשר עבור כל נפגע ומשפחתו הנזק לא ניתן למדידה באחוזים – עבורם זה 100 אחוז פגיעה.
בחודש אפריל 2001 נפטרה ברעננה אפרת מנצור בת ה- 10 אשר נפגעה בהיותה בת חודשיים מ"חיסון המשולש" : מיד לאחר
החיסון היא החלה לסבול מפירכוסים קשים ומבעיות מוטוריות אשר ליוו אותה עד יום מותה.
משרד הבריאות לא הסכים מעולם להכיר באפרת ובילדים אחרים כנפגעי ה"חיסון המשולש".
במאי 2001 משרד הבריאות התחיל להעביר אל התחנות לבריאות המשפחה מנות חיסון משולש מסוג משופר ,
שאינו גורם לתופעות לוואי (שמו : "אינפנריקס") : מכיל מרכיבים מעטים בלבד של חיידק השעלת לעומת החיסון הרגיל המכיל כמות גדולה של חיידקי
שעלת מומתים. (חיידקי שעלת
מומתים משפיעים על מערכת העצבים לזמן קצר או ארוך).
בשל מחסור תקציבי הוא לא הוכלל בסל הבריאות, ויינתן רק לתינוקות שסבלו מתופעות לוואי בעקבות המנה הראשונה של החיסון.
כל הורה החושש לגורל תינוקו טוב יעשה אם ירכוש בכספו כבר מהפעם הראשונה את החיסון החדש (גיל חודשיים מנה ראשונה, ובהמשך : ארבע חודשים, שישה חודשים ושנה).
תקצירים נוספים אודות חיסונים לתינוקות וילדים עלולים לגרום נזק לבריאות