ידוע על מיני סוגים של טיפולים אלטרנטיביים אשר כל אחד בדרגתו אמור לעזור למטופל/ת לחולי זה או אחר. רב המטפלים, המוסמכים, של ימינו הנם בעלי ידע המספיק בקושי לריפוי המטופל וזאת בגלל חוסר ידע מעמיק רפואי (לא אלטרנטיבי) וידע מעמיק בתחומו שלו. על מנת לתת טיפול נאות למטופל חובה על המטפל לדעת שהוא אכן מוכן לתת את הטיפול הנכון למטופל ולא בצורה הישראלית הידוע "יהיה בסדר". מודעות החשיבות של
מטופל למטפל בימינו אנו ובארץ ישראל, נמוכה ביותר. לצערי הרב, כמטפל
אלטרנטיבי ברפואה קוריאנית, אני נתקל לא אחת באנשים שקיבלו טיפול לא נכון בבעיותיהם והגיעו אלי עם תופעות אקוטיות לבעיה הראשונית שלהם בתוספת תופעות חדשות עקב הטיפול הראשוני הכושל.
כמטפל אלטרנטיבי, אני חייב לדעת באילו מקרים אני יכול לטפל בבטחון מלא עם הידע שברשותי ובהתאם להסמכה שניתנה לי ועם מטרה עילאית לרפא את המטופל. ישנם הרבה מטפלים אשר משלים את עצמם והמטופל כמטפלים "על" ואפילו כרופאים. אסור להם לחשוב כך, שבועת היפוקרטס שייכת לרופאים בלבד ואל לנו לנסות להיכנס לנעליהם מסיבה די מרכזית שלרופא יש השפעה מאגית על החולה ולנו כמטפלים צריכה להיות "כימיה" עם המטופל. המטופל אינו לוקח את המטפל, בפגישה הראשונה, לפחות, כמציל נפשות אלא, כאחד בעל פוטנציאל לעזור ותו לא. לכן, מאוד חשובה האמינות של המטפל אשר היא בין היתר נובעת קודם כל בקשר הבין אישי שנוצר בין המטופל למטפל. מבלי להיות "פסיכולוג בגרוש" חייב המטפל "להרגיש" את המטופל ולכוון אותו גם מנטאלית לריפוי עצמי. זכור, זכרי: כוח המטפל נתון אך ורק בכוח הרצון של המטופל להרפא.
תקצירים נוספים אודות האם המטפל/המטופל מתאים?