תרופות סבתא חלק ב''

שמיר - Dill
השם שמיר באנגלית נגזר מהמילה הנורווגית DILL שפירושה להרגיע ולשכך. השם מרמז על תפקידו של השמיר ברפואה העממית. מי שמיר שמשו לעתים קרובות לסייע לתינוקות להירדם. המתיישבים האמריקנים הראשונים נהגו לתת לתינוקות מי שמיר למטרה זו. הם גם נהגו להכין ביסקוויטים עם שמיר בזמן בקיעת השיניים של התינוקות להרגעת החניכיים שלהם.
תה משמיר משמש לטיפול בכאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכדי לשפר את תנובת החלב בנשים מנייקות. שמיר, המשמש לעתים קרובות בתרופות לילדים, משמש כקרמינטיב ((carminative המפרק גזים המערכת העיכול.
נוסף על הפיט וכימיקלים שהוזכרו לעיל, השמיר מכיל alpha-phellandrene, carvone, limonene ו- terpenoidsנוספים. Carvone ו- limonene ידועים כמעכבי גידולים. בכלל, עשבי התיבול במשפחת הסוככים מכילים phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיט וכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיט וכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.
מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר.
השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים (הערכים ל-100 גר''):
אשלגן: 738 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) 771 מ"ג : תורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת.
חומצה פולית: 150 מק"ג - ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב.
ויטמין C: 85 מ"ג - נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.
מגנזיום: 55 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג, ויטמין C: כ-85 מ"ג, מגנזיום: כ-370 מ"ג)
אופן השימוש: יש לחלוט את העלים ולשתות
ריחן הבזיליקום - Basil
לשיעול, דלקות גרון, מחלות עור, פצעים ואקזמה.
אופן שימוש: מועכים עלי ריחן טריים ומניחים על עקיצות יתושים וחרקים. הטיפול מרגיע, משכך כאבים ומביא להקטנת נזק העקיצה.
סוחטים את הנוזל של העלים ומוסיפים מידה שווה של דבש. את הסירופ המתקבל שותים כתרופה לטיפול בשיעול ובדלקות גרון.
  גרניום ריחני - Scented Geranium
לגרניום שימושים רבים בתחומים שונים: בישול, קוסמטיקה וברפואה העממית.
מקור השם גרניום בא מהמילה Geronos – עגור ביוונית. בגלל הפרי, הדומה למקורו של עגור.
ברפואה העממית משתמשים בגרניום לבעיות עור כגון דלקות ופצעים. מי הגרניום נפלאים להחייאת עור הפנים, מניעת הזדקנות העור, טיפול בנימי דם בולטים ובכתמים בעור. שתיית תה מן הצמח עוזרת ביצירת חלב אצל נשים מנייקות. שוטפים את השיער במי גרניום כדי למנוע נשירה.
אופן השימוש: אפשר למלא כריות בעלים יבשים של גרניום. ריחם יישאר לתקופה ארוכה וירחיק זבובים.
ניתן לעשות חליטה של העלים כתה.
את עלי הגרניום אפשר הוסיף לבישול כתוספת ליין, דבש, ג''לי, סירופ, ריבות ולימונדה.
מתכון לריבת גרניום:
ל 3 צנצנות בנות חצי ליטר
2 כוסות דחוסות עלי גרניום ריחני
4 כוסות מים רותחים
6 תפוחי עץ ירוקים, חתוכים לרבעים, מנוקים מליבות
2 כוסות מים רותחים
מיץ מחצי לימון
3 כוסות סוכר חום (עדיף דמררה)
משהים ללילה את עלי הגרניום עם 4 כוסות המים הרותחים בקערה. למחרת מבשלים את תפוחי העץ החתוכים בשתי כוסות מים רותחים ומבשלים כ 20 דקות עד שהתפוחים רכים. דוחסים את תפוחי העץ דרך מסננים שמתחתיה קערה. מכינים שקית בד מחיתול או גזה ותולים מעל קערה גדולה. מעבירים לשק את מחית תפוחי נעץ, נפטרים מעלי הגרניום ויוצקים לתוך השק את מי הגרניום. נותנים לתוכן לטפטף כשעתיים וחצי. מעבירים את הנוזלים שהתנקזו לסיר גדול, מוסיפים את מיץ הלימון והסוכר ומבשלים על אש בינונית עד שהסוכר נמס. בוחשים מידי פעם. הריבה מוכנה כשכף נוזל מהסיר, שנוצקת על צלחת קפואה, נקרשת ואינה נשפכת מהצלחת כשהופכים אותה.
 מליסה רפואית - Lemon Balm
Dioscorides, הרופא היווני הקדמון, היה ידוע בכך שניצל את הסגולות האנטיבקטריאליות והמרגיעות של המליסה. במאה ה-16 ההרבליסט John Gerard נתן את הצמח לסטודנטים כדי "לעורר את החושים".
לאחרונה דווחו מדענים כי לצמח יש השפעות ריפוי וחידוש על המוח האנושי. הממצאים נמסרו בכינוס של השנתי של האיגוד הפסיכולוגי הבריטי. המדענים דווחו כי מנות גדולוהצמח שפרו משמעותית את היכולת הקוגניטיבית והפכו את המשתתפים לרגועים יותר. הם הדגימו כי הצמח מגביר את הפעילות של אצטילכולין (חומר כימי) החסר אצל חולי אלצהיימר. כמו כן השפיע הצמח על כושר הזיכרון השניוני -היכולת לאגור מידע ולשחזרו. החוקרים סבורים כי עוד מוקדם לומר חד משמעית שהצמח יסייע לחולי אלצהיימר, אולם הוא עשוי לסייע במצבים של זיכרון חלש.
בנוסף, מחקרים שנעשו לאחרונה מצאו פעילות נוגדת חמצון חזקה למליסה.
אופן השימוש
חליטה של העלים ושתיית החליטה
קינמון - Cinnamon
הקינמון הוא תבלין נפוץ, בעיקר במאפים ועוגות. שמנים ארומטים של הקינמון בשימוש נרחב בארמותרפיה והם משמשים בטיפול בכאבים, דיכאונות ואיבוד עניין בחיים. פעילותו מחממת, אנטי ספזמוטית (מרפה עוויתות), משחררת את הקיבה (נוגד גזים) ואנטי ספ טית.
אופן השימוש: לשיעולים, התקררויות וקדחות, הוסיפו קורטוב נדיב של אבקת קינמון לכל תה צמחים מתאים. להתקררות עם נזלת לעסו חתיכה קטנה של קליפת קינמון. לטיפול בצמרמורות, בחילות והפרעות עיכול לעשות חליטה ביחד עם זנגביל.
ניתן לערבב מים עם אבקת קינמון ולהשתמש בנוזל לגרגור בדלקת שקדים ולשטיפת פה במחלות חניכיים.
קמומיל - chamomile
צמח זה הוא מרגיע עדין ובטוח לשימוש לילדים. בגלל פעילותו המרגיעה הוא מומלץ לשימוש במצבי חרדה ונדודי שינה.
במצבים של דלקתיות במערכת העיכול ובעיות עיכול כגון גסטריטיס ו IBD, יעילה הקמומיל כמרגיע ומחטא. כמו כן הצמח יעיל במצבים של גזים ועיווית ותו המערכת העיכול.
ניתן להשתמש בצמח לשטיפת פה במצבי דלקת וכניקוי עיניים במצבי דלקת.
אופן השימוש: לעשות חליטה מפרחי הצמח . לשים חופן פרחים במים רותחים ולחכות כמה דקות ולשתות לפי הצורך.