תוספי מזון וטיפולים טבעיים בראי החוק

                                                     תוספי מזון וטיפולים טבעיים בראי החוק מהי "תקנת הציבור"? משמעותה הערכים , האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשים לקיים , לשמור ולפתח ...תקנת הציבור הינה המכשיר אשר באמצעותו החברה מבטאת את ה"אני מאמין" שלה.באמצעותו היא יוצרת מסגרות נורמטיביות חדשות ומונעת חדירה של הסדרים נורמטיביים בלתי ראויים למסגרות הקיימות.אכן תקנת הציבור הינה כלי מרכזי בעזרתו שיטת המשפט שומרת על עיקרי ערכיה כנגד מוקדי כוח שונים אשר מבקשים ליצור נורמות משפטיות או פעולות פיזיות הנוגדות את הערכים האלה.השופט שמגר קובע בדיני חוזים: בוחנים את תקפותן של התקשרויות לפי אמת מידה של תקנת הציבור. על פי סקר משנת 2001 ,22% השתמשו בתוסף תזונה כל שהוא באותה תקופה.בארצות הברית ב-2004 40% נטלו תוסף מזון כל שהוא. על פי סקר קרטוגרפיה ב- 2003 שנערך על מדגם מייצג של התושבים הבוגרים ביישובים היהודיים במדינת ישראל (1000 איש) 37% נהגו להשתמש באותה תקופה בתוספי מזון (47% מהנשים ו-27% מהגברים). אנו רואים עלייה מתמדת בישראל בשימוש בתוספי מזון. מהו תוסף מזון? החוק בישראל , תקנות בריאות הצבור (מזון, תזונה) התשנ"ז 1997 מגדיר תוסף תזונה כוויטמין,מינרל,חומצת אמינו,צמח,או מזון אחר , שאישר מנכ"ל משרד הבריאות כמזון ,ולרבות תמצית ,מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה ". המגבלות על תוספי תזונה בתקנות המזון של משרד הבריאות קובעות כי :"לא ישווק אדם , לא ייצר , לא יארוז , לא ייבא ולא יאחסן תוסף תזונה או מוצר שתוויתו מעידה עליו שהוא תוסף תזונה , אלא אם כן (1) כמות הוויטמין או המינראל בכל יחידה בו אינה עולה על הקצובה המרבית.(2)מנכ"ל משרד הבריאות לא מצא כי תוסף התזונה עלול להזיק לבריאות או שהוא אינו ראוי למאכל אדם,אינו מוכר כמזון, או בטיחותו אינה ידועה...ראה מנכ"ל משרד הבריאות כי תוסף מסוים הוכן,יוצר או סומן בניגוד להוראות תקנות אלה או כי בפרסומת לתוסף התזונה יוחסו לו סגולות ריפוי או מניעה של מחלה , רשאי המנהל  להורות על הפסקת שיווקו של תוסף התזונה , ובלבד שרופא ממשלתי מצא כי תוסף התזונה  מסכן או עלול לסכן את בריאות הציבור בשל הפרת התקנות או בשל הפרסומת .("בלבד ש" משמעותו בלשון החוק :"אם,בתנאי ש...). כלומר המבחן היחיד לשיווק , פרסום וייחוס סגולות ריפוי לתוספי מזון הוא האם נגרם נזק בריאותי למשתמשים בו , ולאחר שרופא קבע שאכן נגרם נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בתוסף המזון. בארצות הברית תוספי התזונה אינם זקוקים לאישור ה-FDA , אולם ה-FDA מגביל את סוג הטענות הבריאותיות שמותר לסמן עליהם.ה-FDA  קובע תקנות של תנאי ייצור נאותים (GMP )להכנה,אריזה ואחסנה של התוספים.כדי להוציא תוסף תזונה מסוים מהשוק או להגביל את שיווקו על ה-FDA לספק הוכחות כי אותו תוסף מזיק לבריאות או שרכיב באותו תוסף אינו מוכר ואין הוכחות מספקות לבטיחותו של המרכיב החדש-חובת ההוכחה על סכנה בשימוש בתוספי תזונה מוטלת על ה- FDA . כלומר  גם בארצות הברית המבחן היחיד הוא נזק לבריאות שהוכח על ידי רופאים. על פי מה שהוגדר כ"תקנת הציבור" השימוש בתוספי מזון למניעה ולריפוי מחלות הוא בבחינת תקנת הציבור המבוססת על הרצון הטבעי של רוב הציבור לשמור על בריאותו.ההתקשרות החוזית  עם מטפל טבעי או נטורופת (אם בכתב או בע"פ) גם היא ביטוי ל"תקנת הציבור" שעל פי ערכי החברה הנוכחיים רואים במטפל הטבעי ובתוספי המזון דרך ראויה לשמור על הבריאות ולהירפא ממחלות. אם נבחן את טופס ההסכמה לקבלת כימותרפיה שהודפס על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל להחברה לניהול סיכונים ברפואה נראה כי החולה חותם על מסמך המעיד כי הוא מסכים לקבל טיפול העלול לגרום לו לתופעות לוואי קשות מנשוא :בחילה,הקאה,שלשולים,נשירת שער,אלרגיות,פגיעה בראות , פגיעה בלב ,הופעת מחלה ממארת נוספת ואפילו מוות. החוק אינו מגביל את השימוש בתרופות גם כאשר נבדק והוכח כי הן מסוכנות אך הוא חרד לסכנות שבשימוש בתוספי מזון. לסיכום: תקנת הציבור היא שהציבור בוחר להשתמש בתוספי מזון כדי לשמור על הבריאות ולהבריא ממחלות. תקנת הצבור היא הפנייה למטפל  טבעי בחוזה כתוב או לא כתוב לשם קבלת טיפול .(בדרך כלל לאחר שנואש מהטיפולים הרפואיים המקובלים) החוק אוסר על שיווק וייצור תוספי מזון רק אם הוכח כי הם פוגעים בבריאות . החוק אינו אוסר על ייחוס סגולות ריפוי לתוסף מזון אם לא הוכח כי הוא מזיק לבריאות. החוק מאפשר שימוש בתרופות למרות הנזק הבריאותי הצפוי .