אריתמיה היא הפרעה בקצב הלב. הפרעה בקצב הלב עשויה לנבוע משני גורמים עיקריים: בעיה מכנית ובעיה חשמלית.
ללב מערכת הולכה
חשמלית המייצרת דחפים חשמליים בקצב של 60-100 פעימות לדקה במבוגר בריא. הפרעות במערכת זו עשויות להיות הפרעה בהולכת החשמל בשריר הלב, חסימה מלאה של מעבר החשמל בשריר הלב, ייצור דחפים חשמליים על ידי מוקדים לא נורמליים, ועוד. הפרעות אלו גורמות כולן
לאריתמיה. הפרעת הקצב יכולה להגרם מהפרעה במערכת ההולכה החשמלית (=בעיה
חשמלית) כאמור, או מאוטם בשריר הלב הגורם להפרעה בהולכת הדחפים החשמליים בשריר (=בעיה מכנית).
אריתמיה מתחלקת למספר סוגים:
1.קצב לב מהיר או איטי מדי
2.הפרעת הולכה
3.פעילות אקטופית של מוקד חשמלי
4.הטיפול באריתמיה הוא תרופתי בעיקרו. תרופות לטיפול באריתמיה כולל בין השאר את הסוגים הבאים: 5.חוסמי תעלות סידן, חוסמי בטא, דיגוקסין
במצבי חרום הטיפול מתחלק לשניים:
טיפול תרופתי - אדרנלין, אדנוזין, סידן - תלוי בסוג ההפרעה.
טיפול בהלם חשמלי - שוק חשמלי
.
גורמי סיכון לאריתמיה הם:
מחלת לב (גלויה או סמויה), יתר לחץ דם, השמנת יתר, העדר פעילות גופנית, סכרת, תורשה.
גיל - שכיח בגברים צעירים, בגיל הבלות הנשים משתוות לגברים.
מוצא - שכיח יותר באשכנזים.
דרכי מניעה וסוגי התנהגות:
על החולה ללמוד את דפוסי התגובה של גופו המובילים לאריתמיה.
בחלק מהאנשים יואץ קצב הלב לאחר מאמץ פיזי או מאמץ יתר ויואט לאחר מנוחה או שינה.
באחרים יגרמו לכך מתחים נפשיים קיצוניים-לפי כך יש להימנע ככל האפשר ממתחים.
יש להקפיד על תזונה בריאה, לשמור על משקל סביר ולהקפיד על פעילות גופנית.
יש לשים דגש חזק יותר ככל שמתבגרים.