וילהלם קונורד רנטגן גילה קרני הX,לא סיים תיכון,וקיבל פרס נובל ראשון!!הצילום של היד של אשתו זה הצילום הראשון-מפזרים מכשירי
רנטגן בחנויות גדולות מרוב התלהבות..כבר בשנות ה50 מבינים שקרינה זה לא טוב,
קרני הX הם חלק מהספקטורם האלקטרומגנטי של קרינה.אורך הגל שלהם יותר קצר מהאור הנראה.הן נקראות גם "קרינה מייננת" בגלל הצורה בה חודרים לחומרים.ישנה שפורפרת עם קטודה ואנודה.יש אלקטרונים שעוברים אקסלרציה מהקטודה לאנודה המטאלית והם משחררים אנרגיה,כשרובה מבוזבזת כחום ופחות מ5% עוברת שינוי לקרני X...מבחינה היסטורית (היסטרית!) הצורה בה צילמו היתה עם פילמים.היום רוב הרנטגן כבר ממוחשב דיגיטלי. חסרונות הפילמים: רגישות סרט צילום נמוכה,רק 1% מהקרניים יגיעו לידי ביטוי ועוד משהו.סוגים בדימות:
*רנטגן,*שיקוף=פלוקרוסקופי.פחות בשימוש כיום.*אולטראסאונד.*CT- בשנות ה70.* MRI- בשנות ה80.*אנגיוטרופיריה.*רפואה גרעינית. היום המודעות לקרינה ונזקיה מאוד גבוהה. יש הרבה עבודות שמדברות על הנזק הברור שנגרם ממנה.
CR=קומיוטד רדיוגרפי- את הפילם החליפו באימג'ינג פלייט, יש בפלטה חומר שמעורר מהחשיפה לאור עם שכבה קטנה של פוספורוס. בעזרת הפלטות מבטלים הצורך בחדר חושך וחומרי פיתוח. האימיג'ינג פלייט עובר עיבוד בסורק לייזר שמעביר התמונה לדיגיטלית. הן נקראות ע"י מערכות ממוחשבות כשניתן לשנות הפילטרציה והזום והבהירות.
DR=דיירקט רדיוגרפי- מיידית אחרי החשיפה, מע' הבליעה תעביר התמונה מיידית לpacs ולא צריך יותר פלטות. הרזולוציה יותר גבוהה וזה עובר ישירות למסכי המחשב וגם כאן אפשר לשנות הפרמטרים.זה מה שמבוצע היום.
DICOM=יש קונבנציה של איכות– דיגיטל אימג'ינג וקומיוניקיישן במדיסן- זה פורמט אחיד לרנטגן כשכולם צורבים הבדיקות באותה האיכות. גם בהודו הצילום יהיה באותה האיכות.להבדיל מפעם שהיו תיקי צילומים והיו שמים על לוח אור, היום יש PACS- פיקטר ארצ'יבינג וקומיוניקיישן סיסטמס- לא משנה עם מה עובדים, תמיד זה מגיע לתחנות הקריאה של הפקס והכל מנוקז לשם. אפשר לראות התמונות מהבית. יש גישה מיידית לצילומים, לבדיקות קודמות, לבדיקות מבחוץ. צילומי חזה-*הצורה ללקיחת צילום חזה רגיל (שהוא מלכתחילה בעייתי כי הוא סכימת הכל) זה ב2 מנחים קדמי וצדדי, פרונטל ולטרל. קרני הX חודרות רקמות מסויימות בצורה אחת ואחרות בצורה אחרת. יש צורה סיסטמטית בה מסתכלים- מבחוץ פנימה- על השלד-> על הרקמות הרכות -האם יש שד אחד?!-> על הריאות וכלי הדם בריאות-> המיצר וצל הלב. גם בצילום צדדי מסתכלים כך. בצדדי מחפשים 2 משולשים מאווררים- הקדמי והאחורי.
*ככשושפטים אם יש משהו פתולוגי-זה צריך להיות לא לפי הפטרן, הדוגמא. למשל- כשיש דלקת ריאה אז במקום שדה ריאה שחור ומלא יש לבן שמפריע, באלבאולים שאמורים להיות מאווררים יש דם/נוזל דלקת.קווים שחורים שמסתעפים- דרכי האוויר שמתפצלות. בצורה תקינה לא רואים אותם כי הם דקות וזה אוויר על אוויר כאילו. אבל כשיש דלקת, אז רואים השחור- דרכי האוויר על הלבן של הדלקת.*יש הצללה לבנה שהגבול שלה עדין וחד- תמונה של נוזל פלואורלי בכמות גדולה. אפשר גם לראות כמות יותר קטנה של נוזל פלואורלי. בנורמלי הזווית הקוסטרופרניק חדה מ2 הצדדים. אם הן נסתמות גם בכמות קטנה, זה 300 CC של נוזל פלואורלי. רואים העליה העדינה וקצוות עגולים במקום החדים.*האם ניתן לנקר או לא? האם הנוזל מנורתק או לא? משכיבים החולה על הצד. רואים שהנוזל נשפך על הצד ומכאן הנוזל הוא חופשי. גם בCT רואים שהנוזל נשפך למטה. את החופשי אפשר לנקז. אם הוא מנורתק, אז הוא לא זז ואז נקז לא יעזור.*פנאומטורקס- אוויר נכנס בין 2 שכבות הפלואורה והריאה עוברת תמט. מחפשים החלק השחור יותר- כי אוויר נכנס הרי אז מחפשים קו שמגדיר הפלאורה. צריך לראות בנורמלי כלי הדם שמתפצלים כמעט עד הסוף. כשיש חלק בריאה שחור לגמרי שם זה פנאומטורקס וצריך להכניס נקז להוציא האוויר החוצה. בCT קל יותר לראות (מצד שמאל).
*אם רואים קשרית ריאתית זה לא טוב- יכול להיות סרטן או כל דבר אחר. גושים בריאות בחולה שמקבל כימוטרפיה. רואים את הצינור שמחובר לחולה שזה צנטר מרכזי. *צילום חזה הוא קשה לפיענוח. CT יותר טוב.*אפשר בקושי לראות ריאות שנמצאות מתחת לסרעפות ובCT רואים שהעיגול הלבן הוא גרורה.*ניתן לראות גם סיליקון שהסתייד בהיקפו (ואת רקמת השד המקורית הקטנה). אולטרסאונד יותר טוב להעריך שתלים וגם MRI.*מסתכלים על הצלעות מ2 צדדים.רואים צלע שהיא לא המשכית ויש שם הרס טוטאלי שנראה בCT מסרקומה. צילומי בטן-*מעדיפים שיהיו 2 מנחים בשכיבה ועמידה.אחד הדברים המרכזיים שמחפשים זה חסימות מעיים, אם יש אוויר חופשי בבטן. לכל השאר עושים אולטרסאונד. לא רואים לולאות מעי גס ודק בקוטר של 10 מ"מ.
*פלסים- יש פלס בין אוויר לנוזל. השאלה מה העובי של לולאות המעי.*אם אין אוויר חופשי כלל אז זה סימן אולי לחסימות, להסתובבות במעי. הפלס הוא בתוך הלולאה. מותר שהאוויר יהיה בתוך הלולאה- אם הוא מסודר לפי הקולטורה של הלולאה אז זה סימן שהוא בפנים- לפי הפנסטרות במעי למשל.
אם יש אוויר חופשי מתחת לסרעפת זה לא תקין וצריך לנתח עכשיו....!
*רואים צל לבן של הכבד ומעליו אוויר שלא אמור להיות בו- האוויר אמור להיות בתוך האיברים ולא בחוץ. האוויר הגיע מגידול שגרם לניקוב, או פרפורציה של מעי דק מלולאה מסובבת.*השימוש בצילומים הולכים ויורד, עושים CT.
עצמות
*שברים רואים היטב.*רואים שהעצם לא תקינה- אם יש גידול בעצמות.*אוסטאומייליטיס- תהליך דלקתי הרסני של העצם. רואים אותו מאוחר ברנטגן. רואים שהעצם באצבע אחת נעלמה כמעט לחלוטין לעומת האצבע ליד. *גולגולת- לא עושים היום כלל. רק CT! *גם לא סינוסים! הצילום הוא רע ובלי הרבה אינפורמציה וסתם עושות קרינה.
IVP- אינטרא וינוס פיילוגרם- מזריקים חומר ניגוד לוריד ורואים איך מתנקז מהכליות. היו עושים צילומים כל כמה דקות לראות אם יש פגמי מילוי. היום עושים רק CT.