סיבות אבולוציוניות להשמנה

בהערכת תהליכים ויטאליים ורוחניים אצל בני אדם שיקול אבולוציוני הנו בעל חשיבות רבה.



ד''ר יונה סולק, חוקר רפואה ופילוסוף, אחד מהוגי הדעות המכובדים של המאה הקודמת, התפרסם כממציא חיסון נגד שיתוק ילדים, Polyo.



בהרהוריו לגבי תהליכים מכריעים בחייו של אדם, הביע ד''ר סאלק את דעתו לגבי האבולוציה האנושית:



"עלינו לזכור תמיד את העיקרון הבסיסי של האבולוציה– שהיא מצויה בכול. בתחילה הייתה האבולוציה של היקום, אחריה האבולוציה הפרה-ביולוגית בעקבותיה האבולוציה הביולוגית והאבולוציה המטא- ביולוגית, האבולוציה של התודעה, ושל התודעה של התודעה, וכן של התודעה על האבולוציה.



האבולוציה מתרחשת בנפש האנושית כל העת כתוצאה מהניסיון האנושי שאנו מעכלים ומטמיעים לתוך ישותנו. גם המחשבה האנושית וגם היצירתיות האנושית התפתחו כתגובה לסביבה האנושית. האבולוציה המטא-ביולוגית משמעה הישרדות החכמים ביותר. כיום, החוכמה נעשית לקנה –המידה חדש לחוזק(?)"



כאשר אנחנו דנים בתהליך אבולוציוני מטא-ביולוגי (על פי הגדרתו של סאלק) מעורבת בתוכו התפתחות אנושית. את התהליך האבולוציוני ניתן לחלק למספר רב של שלבים. השלב המוקדם הנו התפצלות של Homo erectus- האדם הזקוף - מהעולם של בעלי חיים האחרים. שימוש בידיים ככלים לביצוע עבודה ויצירת כלים מיועדים לביצוע עבודה. שלב הבא הנו האבולוציה של התודעה, של התבונה, של השפה ותקשורת בין-אישית – הופעת Homo sapiens הקדום. שלב מתקדם יותר הנו האבולוציה של התודעה של התודעה – התחלת החקר עצמי, מדעים, צבירה ושמירה של מידע רלוונטי על עצמנו ועל העולם. שלב זה של האבולוציה מתפתח באופן רציף לאבולוציה של התודעה על אבולוציה. הבנה הולכת ומעמיקה על תהליכים היסטוריים, חברתיים וקוסמיים העלולים להשפיע על קיומנו. כאשר משך התקופה של אבולוציה פרא-ביולוגית יכול להימשך מספר מיליארדים של שנים, תהליך של האבולוציה הביולוגית נמשך מספר מיליונים של שנים. ואילו השלב של האבולוציה של התודעה נמשך כנראה כמה מאות אלפי שנים או מיליונים ספורים של שנים. כול שלב אבולוציוני בתחום של אבולוציה של התודעה על התודעה מתפתח במהירות גדולה יותר ויותר. ניתן לזהות אבני דרך שמסמלים נקודות מפנה משמעותיות ביותר בתהליך האבולוציוני. אפשר לטעון שהשלב האבולוציוני בו אנו נמצאים היום הנו שלב של אבולוציה של התודעה על התודעה. השלב הנוכחי התחיל עם גילויים גדולים באמצע המאה ה-19 והחשוב מבניהם – מהפכת צ'רלס דרווין. פריצת הדרך המדעית של דרווין נתנה כלים מדעים שאפשרו לאחד ידע מצטבר במדעי הטבע והפילוסופיה המערבית לדורות על מנת להבין ולהשפיע על התנהלות חיי האדם בהווה ועתיד. מהפכות תומכות לדרוויניזם בתחום הבנת חוקי היקום היו בתחילת מאה ה- 20 כמו תיאורית הקוונטים של מקס פלנק ותורת היחסיות של אלברט איינשטיין.



חשיבה פילוסופית וחברתית פוסט-דרוויניסטית התאפיינה על ידי נסיגה מרומנטיזם של אנציקלופדיסטים והמהפכה הצרפתית לגזענות נתמכת מדע של ארתור שופנהאר, ניטשה ואחרים. למעשה, היה שופנהאר הראשון שתבע כי יסודות התפתחותיים חייתיים ורדומים של האדם הם המקור של אינטראקציות אישיות וחברתיות בין בני אדם. הייתה בכך הכרזה על אלימות האדם כגורם מרכזי ביחסים בין-אישיים, תמיכה בזכותו השלטונית של גזע מסוים של בני אדם על בסיס העליונות פיזית, רוחנית ואינטלקטואלית. גילויים של אוון פבלוב על מערכת סיגנאלים ראשונה ושנייה אצל בעלי חיים תרמה להבנת אבולוציה מטא-ביולוגית מהאדםHomo erectus המנוהל על ידי מערכת הסנגאלית הראשונה שהייתה תגובתית וחסרת תבונה, האופיינית לבעלי חיים, לאדם Homo sapiens המצויד במערכת סיגנאלים שנייה – השפה.



מהפכת פרויד מסמלת נקודת מפנה משמעותית ביותר באבולוציה של התודעה על התודעה. פרויד לקח למעשה את התיאוריה הדרוויניסטית המקורית עם נימה שופנהוארית אל עולם התת-מודע או הלא-מודע והחייתי (דרוויניסטי ביסודו) של האדם לבדיקה על שולחן הניתוחים של הפסיכיאטריה-פסיכולוגיה החדשה. אומנם יסודות חשובים ביותר של תורתו –עליונות או שליטה אולטימטיבית של הלא-מודע על מודעות האדם וקשר אדוק בין מבנה המוח והתודעה, עמדו בביקורת קטלנית של הפסיכולוגיה הפוסט-פרידיסטית אך מעולם ולעולם לא יישלל כבודו הנצחי של פרויד עבור גישתו המהפכנית שבה חפירה (כדימוי ארכיאולוגי) בתת-המודע הרדום והמוסתר של האדם במטרה לעורר בו אסוציאציות חופשיות ודרכם לחשוף סיבות של הקונפליקטים שמייסרים את נפשו. בדרך זו הביא פרויד לעולם אפשרות טיפולית חדשה שמסבירות את בעיות ההווה דרך צלקות כואבות מעברו של האדם. ממשיכי דרכו של פרויד הרחיקו דרך ואומנם התנתקו מרוב הפוסטולטים הבסיסיים של הגאון, אך בדרכם בנו במחצית השנייה של מאה ה-20 פסיכולוגיה חיובית-קוגניטיבית משולבת ראיונות של אֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִיזְם. אבולוציה של התודעה על התודעה שהיא התהליך הנוכחי בהתפתחות האנושית.



ניתן להתמקד במספר נקודות מרכזיות של התהליך הזה:



א' – כמו בכל שלב אבולוציוני ובכול תופעה שמתקיימת בטבע, אין בשלב הנוכחי חיוביות או שליליות. מדובר בתהליך שעיקרו הישרדות וברירה טבעית.


ב' – לעומת שופנהאור, פרויד ודרוויניזם המקורי, הפילוסופיה- פסיכולוגיה של היום מבדילים בין מהמתרחש בעולם של טבע לא אנושי, שבו בעלי חיים חסרי תבונה אנושית שורדים באמצעות אלימות ותוקפנות ואילו בחברה אנושית לא מוגדרים דה-אינטגרציה, עוינות ואלימות ביחסים בין אישיים בחברה, בין מדינות ועמים כדבר מחויב מציאות. בכפר הגלובלי שלנו תקשורת וחלופי מידע מחזקים מגמות של שיתוף פעולה ואינטגרציה כי תהליכים כאלו מאפשרים השגת מטרות משותפות טובות יותר ליחידים ולעמים. יחד עם זאת, עוצמת ההרס שבידי האדם והמודעות לעוצמתו משמשים כגורם מרתיע לאלימות שמאיימת לשים קץ לחיים על פני כדור הארץ.



ג' – אבולוציה של תודעה על תודעה בתנאים של חילופי מידע הולכים ומתהדקים נותנת אפשרות של לימוד הדדי והתמזגות חסרת תקדים מהעבר של אסכולות חשיבתיות ובמידע מה תרבויות. ההישרדות של חברות ועמים נעשה תלוע יותר וברורה כי הישרדות קולקטיבית של בני אדם עלי אדמות. אין בכך כול הבטחה לעתיד חיובי של מין האנושי, אשר גם עד כאן לא הצליח להפיק תוצאות גלובליות "חיוביות" או "שליליות" לכלל האנושות.


ג' – אבולוציה של התודעה על התודעה בתנאים של חילופי מידע שהולכים ומתהדקים נותנת אפשרות של לימוד והפריה הדדית והתמזגות חסרת תקדים של אסכולות חשיבתיות ומידע מהתרבויות השונות. הישרדותם של חברות ועמים השתנתה להישרדות קולקטיבית של כל בני האדם עלי אדמות. אין בכך כול הבטחה לעתיד חיובי של מין האנושי אשר גם עד כאן לא הצליח להפיק תוצאות גלובליות "חיוביות" או "שליליות" לכלל האנושות.