מדי שנה מטפלים בארצות הברית ביותר מ-10 מליון פגיעות כתוצאה מפעילות ספורטיבית .העקרונות של רפואת הספורט יפים גם לפגיעות שריריות שלדיות רבות, הדומות לפגיעות ספורט אך נובעות מסיבות שונות.
לדוגמה
פגיעה הנקראת ''''מרפק הטנסאי'''' יכולה להיגרם מנשיאת מזוודה, מסיבוב בורג או מפתיחת דלת תקועה,ואילו
הפגיעה הנקראת ''''ברך הרץ'''' יכולה להיגרם כתוצאה מכיפוף מופרז של כף הרגל כלפי פנים בשעת הליכה.
סיבות
פגיעות ספורט נגרמות על ידי שיטות אימון לקויות,אנומליות מבניות המעיקות על חלקים מסוימים בגוף יותר מאשר אל אחרים,וחולשה בשרירים,בגידים,וברצועות.רבות מהפגיעות האלה נגרמות על ידי שחיקה ובלאי כרוניים,שמקורם בתנועה חוזרת ונשנית הלוחצת על רקמות רגישות.
אבחנה
כדי לאבחן פגיעת ספורט או כל פגיעה שרירית שלדית אחרת הרופא מברר מתי וכיצד התחרשה הפגיעה,וכן באילו פעילויות עסק האדם לאחרונה ובאילו פעלויות הוא עוסק דרך שגרה.הרופא גם בודק את האזור
הפגוע ועשוי להורות על בדיקות נוספות:צילומי רנטגן,סריקת טומוגרפיה ממוחשבת(CT),הדמיית תהודה מגנטית(MRI),אתרוסקופיה,אלקטרומיוגרפיה,ובדיקה ממוחשבת של תפקוד השריר והמפרק.
טיפול
הטיפול המידי בכל פגיעות ספורט כמעט מורגב ממנוחה,הנחת קרח,חבישה לחיצה,והרמה.יש לאפשר מנוחה מידית של החלק הפגוע כדי למזער את הדימום הפנימי ואת הנפיחות,ולמנוע את החמרת הפגיעה.
הנחת
קרח גורמת לכיוץ כלי דם מה שמסייע בהגבלת התגובה הדלקתית ובהפחתת הכאב.חבישת החלק הפגוע ברטייה רחבה או באגד אלסטי והרמתו מעל לגובה הלב מסיעות בהגבלת הנפיחות.אפשר להניח
שקית של קוביות קחר,או שקית של קרח מרוסק-המסתגלת לווי המתאר יותר מקוביות קחר-על מגבת מעל למקום הפגוע במשך 10 דקות.כן אפשר לכרוך תחבושת אלסטית ברפיון סביב שקית
הקרח המונחת על החלק הפגוע .יש לשמור את החלק הפגוע בתנוחה מובהת, אך להסיר את שקית הקרח לאחר 10 דקות ולשוב להניחה מחדש כעבור 10 דקות נוספות,טיטזר חלילה-לאורך שעה עד שעה וחצי.אפשר לחזור על תהליך זה פעמים אחדות במהלך 24 השעות הראשונות.
קרח מפחית את הכאב ואת
הנפיחות בכמה דרכים.החלק הפגע מתנפח בשל דליפת נוזלים מכלי דם.הקור גורם לכלי הדם להתכווץ,וכתוצאה מכך פוחתתנטייתם לדלוף,ויש ירידה בכמות הנוזלים ובנפיחות בחלק הפגוע.קירור העור במקום הפגיעה יכול להפחית את הכאב ואת עוויתות השרירים הטיפול גם מגביל את הרס הרקמה על ידי האטת התהליכים התאיים.אולם הצמדת קרח למקום הפגיעה למשך זמן ארוך מדי יכולה לפגוע ברקמה.בעת שהעור מגיע לטמפרטורה נמוכה,הוא מגיע בצורה רפלקסיביתבהרחבת כלי הדם באזור.העור מאדים ומעורר תחושה של חום ושל גירוי.תופעות אלה מתרחשות ברך כלל 16-9 דקות לאחר הצמדת הקרח לאזור,והן נעלמות כדקה עד 8 דקות לאחר שמסירים את הקרח.לכן יש להסיר את הקרח עם הופעת הסימנים או לאחר 10 קות-אם הסימנים לא הופיעו לפני כן- אך אפשר לשוב והלניחו כעבור 10 דקות נוספות.
זריקות של קורטיקוסטרואידים לתוך המרפק הפגוע או לרקמה המקיפה מפחיתות את הכאב, מורידות את הנפיחות,ומשמשות לעיתים כתוספת יעילה למנוחה.אולם זירקות אלה גם יכולות לעכב את הריפוי משום שהן מאפשרות להשתמש במרפק הפגוע עוד לפני שנרפא לחלוטין,מצב שעלול להחמיר את הפגיעה עוד יותר.
פיסיותרפיסטים עשויים לשלב בתכנית הטיפולית שלהם חום,קור,חשמל,גלי קול,משיכה או תרגול במים,נוסף לתרגילים הריפויים.לעיתים מומלץ להשתמש במרסי נעל מיוחדים.משך הפסיותרפיה תלוי בחומרתה ובמורכבותה של הפגיעה.
עד לרפוי הגמור יש להימנע מפעילות גופנית שגרמה לפגיעה.מעבר לפעילות שאינן מאמצות את החלק הפגוע עדיף על פני הימנעות מוחלטת מכל פעילות גופנית שהיא,משום שהימנעות זו גורמת לשרירים לאבד מאסה,חוזק וסבולת.לדוגמה,לאחר שובע של מנוחה נדרשים לפחות שבועים של אימון כדי לשוב לרמת הכושר שלפני הפגיעה.פעילויות חלופיות כוללת רכיבה על אופנים,שחייה,סקי וחתירה-במקרה של פגיעה בשוק או בכף רגל,ריצה במקום אפצה על טרמפולינה,שחיה וחתירה-במקרה של פגיעה בירך,רכיבה על אופנים ושחייה-במקרה של פגיעה בגב התחתון,ריצה וחלקה על גלגליות וסקי.
תקצירים נוספים אודות פגיעות ספורט