עליך להגיע במהירות האפשרית לבית
החולים . כך קובע דר קיציס רופא קרדיולוג, במאמר שפירסם באתר של האיגוד הקרדיולוגי בישראל. מה קורה בזמן
התקף לב.מה מרגיש החולה.מה לעשות כאשר זה קורה. מה הטיפול הראשוני בהתקף לב.מה אומר המושג "עיבוד סיכונים" לגבי חולה לב, ואיך על חולה לב להתנהג לאחר שיצא מבית החולים.בשאלות אלה דן מאמרו של דר קיציס.
התקף לב הוא השלב האחרון והסופי בתהליך הטרשתי של עורקי הלב
הכליליים.זהו מצב בלתי הפיך, בו חלק מהלב שניזון על ידי
העורק החסום נפגע לצמיתות.המנגנון הגורם להתקף לב הוא היווצרות קריש דם החוסם בפתאומיות את חלל העורק. ישנם תסמינים קלאסיים להתקף לב. לרוב מרגישים לחץ או כובד או כאב או שריפה בקדמת בית החזה. באזור לא מוגדר היטב. לפעמים הכאב מקרין ליד שמאל, לשתי הכתפיים, ללסת התחתונה או למרכז הגב.אולם יש גם תסמינים מגוונים רבים אחרים שמצביעים על התקף לב. התקף לב יכול להופיע בכל מצב. מול הטלוויזיה בבית במנוחה מלאה ,או בזמן מאמץ או לאחריו. גם מוות פתאומי הנגרם על ידי הופעה של הפרעת קצב, מסוג רפרוף חדרים עלול להיות חלק מהתסמונת החריפה הקשורה לאוטם. מהרגע שהעורק נחסם במלואו ועד שהנזק לשריר הלב הופך לבלתי הפיך עובר זמן לא רב לכן, מאד חשוב להגיע מהר, ככל שניתן לבית חולים. שם ניתן הטיפול המיידי באוטם, מגמת הטיפול היא לפתוח את העורק, ולהציל כמה שיותר גרמים ותאים של שריר לב.
יש כמה אפשרויות של טיפול בבית החולים. 1.טיפול להמסת קריש הדם. בבית החולים ניתנות לחולה, תרופות דרך הוריד, המאיצות המסת קרישים בתוך כלי הדם הכליליים. 2. טיפול של צינתור לב
ראשוני: מיד כאשר מגיע החולה לבית החולים ,נעשה לו צינתור ראשוני וטיפול זה הנתגלה כטיפול עדיף באוטם חריף. אחוזי פתיחת העורק גבוהים יותר בצנתור, מאשר בטיפול להמסת הקריש, ועל כן גם תחזית המחלה לגבי החולה טובה יותר, ומשך האשפוז קצר יותר. זאת בעיקר באוטמים גדולים המערבים את העורק הקדמי היורד. כיום, בארץ, ברוב בתי החולים הגדולים משתמשים. בצנתור ראשוני כטיפול מיידי בחולי
האוטם. החולה יכול להחלים מהתקף הלב ללא סיבוכים,אולם יתכנו גם סיבוכים לאחר התקף לב.
הסיבוכים של האוטם מתחלקים לשלושה סוגים: סיבוכים חשמליים – קרי הפרעות קצב. הסיבוכים החשמליים, כשמם, מערבים את המערכת החשמלית של הלב, והביטוי הקליני יהיה הפרעות קצב שונות והפרעות בהולכה החשמלית. סיבוכים מכאניים – קרי פגיעה במבנה האנטומי של הלב והמסתמים. אלו הם סיבוכים הנגרמים כתוצאה ישירה מהפגיעה שנגרמת לחדר השמאלי, למחיצה שבין החדרים, למבנים התומכים במסתמי הלב ולשק הלב (הפריקרד), העוטף את הלב. סיבוכים איסכמיים – אלה הנובעים מזרימת דם לקויה בעורקים הכליליים. הסיבוכים האיסכמיים מתרחשים כאשר נשארה בעיה לא פטורה באחד, או יותר מהעורקי הלב.
דר קיציס מסביר כי אצל הקרדיולוגים קיים המושג "עיבוד סיכונים". המושג הזה מאחד בתוכו את כל הבדיקות, החל מתשאול החולה לגילו, בדיקת לחץ הדם, הדופק, תרשים האקג, צילומי החזה, בדיקות המעבדה, בשלב החריף של האוטם. וכלה בבדיקות הדמיה מתוחכמות כולל צנתור לב, בשלבים מאוחרים יותר. מגמתן של בדיקות אלו לגלות את המצבים הפתולוגיים שנגרמו בגלל האוטם ואשר יכולים לסכן ולפגוע באיכות החיים של החולה
.
חולי לב שיצאו מאשפוז בבית החולים חוזרים בהדרגה לחיים רגילים אולם עליהם לעשות את הדברים הבאים: להשתתף בתכנית לשיקום לב – באחד המוסדות לשיקום לב. במכונים אלו הפעילות הגופנית מבוצעת תחת השגחת רופא ופיזיולוג. כמו כן מקבלים החולים, הרצאות והסברים בעניין דיאטה ואורח חיים נכון. כדי לחזור בהדרגה לעבודה ולמעגל החיים הרגיל.
אנשים מקבלים התקף לב בגילים שונים. אנשים עובדים בסוגי עבודה שונים.ואנשים נמצאים לאחר התקפי לב בדרגת חומרה שונה.לכן החולים צריכים לקבל הערכה מלאה אצל קרדיולוג לפני חזרתם לעבודה. על החולים להימנע מעישון שהוא גורם סיכון משמעותי ביותר ,להתפתחות מחלת לב. והפסקת העישון היא חיונית. חשוב שרמת הכולסטרול של החולה תהיה נמוכה לפי ההמלצות הרפואיות המקובלות. על החולה להיות במעקב אצל הקרדיולוג הקהילתי . אפילו שנים לאחר התקף הלב. רצוי מאוד להמשיך לבקר את הקרדיולוג הקהילתי לפחות פעם או פעמיים בשנה. לסיכום:אפשר להשתקם ולחזור לעבודה ולחיים רגילים ושלמים לאחר התקף לב.
תקצירים נוספים אודות אפשר לחיות עם התקף לב