.
תופעת ה''יד-הזרה'' היא נוירולוגית ונדירה ובאה מפגיעה מוחית,כתוצאה מארוע מוחי,ניתוח-מח או מחלות ניווניות.
לחולה
עצמו אין שליטה על ידו זו,והיא פועלת מתוך רפלקסים.
ה''יד-הזרה'' הזו אינה מיוצגת במוחו.היא אינה בתודעתו.הוא לא מכיר בה,ואף טוען שהיא מופעלת ע"י גורם חיצוני הסותר את רצונו.
אם החולה אינו מסתכל בידו הזרה,הוא אינו מודע אף לפעולותיה.
אם,לדוגמא,יושיט הרופא המטפל את ידו לעבר החולה,החולה לא יבדיל בין ידו של הרופא לידו הזרה,אלא אם כן יתבונן בשתיהן.
2 הידים מנוגדות ברצונן,עד כדי כך שזה מהווה מטרד יומיומי,וחוסר אונים.
ה''יד-הזרה'',בהרבה מקרים,הופכת לאוייבתה של ממש של היד השנייה.וזה בא לידי ביטוי בתפקוד היומי,כשלמשל אותו אדם מבקש לפתוח את דלת ביתו ביד אחת,כדי יציאה,וה''יד-הזרה'' ממהרת לסגור את הדלת.
דוגמא נוספת,כשהחולה חולף על פני דוכן מוצרים מסויים,והיד הזרה גונבת,כשבעצם הוא עצמו בכלל מתנגד לכך,ומחזיר את המוצר למקומו.
או אפילו כשהחולה מעוניין ללבוש פריט מסויים,וה''יד-הזרה'' פושטת.
כשהחולה רוכס כפתורי-חולצתו וה''יד-הזרה'' פורמת.
יש החולים שאף מבקשים לכרות את אותה יד,וזה כשלעצמו מציב בעיה אתית בקרב הרופאים.
החולים מבקשים אוטונומיה על גופם ומאידך,הרופאים מבקשים עצמאות מקצועית וזכות הסרוב מטעמי-מצפון.
לדעת רופאים רבים,אין סיבה רפואית מוצדקת לכריתה של האיבר.
כל זה מוביל חולים אלה,למנתחים בשוק-השחור בתנאים מקצועיים ירודים ויוצרים בעיה של סבוכים ואף סיכון ממשי לחייהם.ודוקא עובדה זו מחזקת רופאים מסויימים שכן לצדד בכריתה,כדי למנוע זאת בשוק השחור,כי לדעתם,חולים אלה ימשיכו כל חייהם בחפוש אחר הכריתה של אותה יד,שהם מתייחסים אליה כאל זרה לחלוטין.
אם החולה ימני,אז ידו הזרה תהיה היד השמאלית,ולהיפך.
עד היום לא נמצא ממש טיפול לתופעה הזו.
אבל ישנו פתרון חלקי שאומר לחולים אלה לאחוז דבר-מה בידם-הזרה,כדי שזו תהיה ''תפוסה'',ולא תפעל כנגד רצונו של החולה.
פורסם ב-: אוקטובר 06, 2007