כתבה קטנה שפורסמה היום וצדה את
עיניי: "חדש בהולנד:מכון גמילה ראשון מסוגו לכוססי ציפורניים-"לא מדובר בהרגל מגונה ואף לא בהתמכרות",מסביר אלן ריימונד ון-אבה,מנהל המכון לאוניכופגיה פתולוגית,שמה המדעי של התופעה"..."זהו תסמין רפואי הנובע מהפרעה עצבית שלאדם אין שליטה
עליה",הוא מסביר..."בין הטיפולים הנעשים במקום נמצא התקן מיוחד שמוכנס לפי המטופל בידי רופא שיניים מומחה"...-זה תקציר הכתבה,כעת רציתי לנתח קצת את משמעות המחקר:
לעניות דעתי שיטת
הטיפול הזו מראה על אחד הדברים שאמר אחד מגדולי החכמים לפני כ-700 שנה:"אחר הפעולות נמשכות הלבבות" שמשמעו שכדי להשפיע על הנפש כדי לחזקה ולשמור עליה יש
לעשות גם פעולות חיצוניות שמשפיעות ומעוררות אותה ולא לסמוך על הקלישאות כמו "יבא מבפנים" "הזמן יעשה את שלו" וכדו'' גם בהפרעה קטנה כזו ודאי יש גם אלמנט נפשי-עצבים ועפ"י תוצאות המחקר הטיפול הינו דוקא ע"י מעשה חיצוני. אני יודע שאולי המסקנה שלי מוזרה אבל לדעתי בכל מחקר(מוסמך כמובן) יש לימוד מסוים עלינו ודוקא כתבה זו צדה את עיניי משום שזה לכאורה דבר פעוט אך גם עליו אפשר להסתכל מעט לעומק...
הכרתי אנשים רבים שהיו עם בעיות וקשיים ותמיד יעצתי להם עפ"י הנ"ל לעשות צעד קטן אבל רציני להתחיל במשהו
פיזי-
מוחשי,וכך אכן בהרבה מן המקרים הדברים הסתדרו על הצד היותר טוב כשאדם מפעיל משהו פיזי-מוחשי הוא מרגיש שהנה "עשיתי משהו" וההרגשה הזו מחזקת את האדם בגופו ונפשו כמו שכתבתי,תחשבו על זה...
תקצירים נוספים אודות כוססים אנונימים