מנחם בגין
ראשית
דרכו
מנחם בגין נולד בי"ג אב תרע"ג ( 6/8/1913 ) בעיירה בשם בריסק בפולין. היה חבר בתנועת הנוער הציוני "השומר הצעיר" ופרש מהתנועה לאחר ששמע לראשונה את זאב ז'בוטינסקי מנהיג בית"ר ונכבש מרעיונותיו והצטרף לתנועה. בשנים 1931-1935 למד משפטים באונברסיטת וורשה,והתפרנס ממתן שיעורים פרטיים.בגין התקדם בהנהגה של בית"ר ובשנת 1936 היה לנציב בית"ר בצ'כוסלובקיה. לאחר שנתיים של עשייה מונה לנציב התנועה בפולין. בשנה זאת הוא גם נשא לבחירת ליבו עליזה.בפרוץ מלחמת העולם השניה ברח בגין ואשתו עליזה מהצבא הנאצי במטרה להגיע לגובל הרומני. חסימת הצבא הרוסי שינה את תוכניתו והוא נדד לליטא. בשנת 1940 נאסר בגין על ידי השלטונות הסובייטיים בליטא ונידון לשנת מאסר בסביר על פעילותו הציונית .לאחר ששוחרר מהכלא הצטרף ל"צבא פולין החופשית" והגיע עימם לארץ בשנת 1942.
מפקד האצ"ל
לאחר שנה וחצי בצבא הפולני , במקביל שימש כחצי שנה נציב בית"ר בארץ ישראל וקיים מגע הדוק עם האצ"ל.
בשנת 1943 כאשר בגין בן 30 הפך להיות מפקד האצ"ל ,לאחר שלקח על עצמו את התפקיד ,החלה נושבת רוח חדשה באצ"ל, והארגון אורגן מחדש. בגין הכריז מרד על השלטון הבריטי,אותו האשים בבגידה באומה העברית. בשנת 1944 פרסם ארגון האצ"ל את הודעתו בשם מפקד הארגון "בן דוד" כך כונה כינוי המחתרתי של מנחם בגין). "נלחם, כל יהודי במולדתו ילחם. אלוהי ישראל, אל צבאות יהיה בעזרנו. אין נסיגה- חרות או מוות".
בגין היה בתפקיד למשך 4 שנים ובתקופת תפקידו הארגון בצע כ-300 פעולות הפעולות המרכזיות היו
א. פיצוץ מלון "המלך דוד" בירושלים –שאז שימש כמרכז השלטון הבריטי.
ב. הפריצה לכלא עכו ושחרור אסרי אצ"ל ולחי.
ג. כיבוש העיר יפו במלחמת העצמאות.
מנחם בגין קבע סייגים חמורים לאופי של מלחמת הארגון, המלחמה של הארגון הייתה לכיוון השלטון הבריטי ,מתקניו ובסיסיו והימנעות מפגיעה באוכלוסייה אזרחית. האצ"ל פורק לאחר הקמת המדינה וגדודיו של הארגון שולבו בצה"ל.
מייסד תנועת החרות
התפרקות ארגון האצ"ל הוביל לסיום תפקידו של בגין בתחום הצבאי ופתיחת פרק שני בחייו- הפרק המדיני. בגיל 35 יסד מפלגה פוליטית חדשה בשם "תנועת החרות מיסודו של הארגון הצבאי לאומי", ועמד בראש התנועה.
בבחירות לכנסת בשנת 1949 זכתה תנועתו ב-14 מנדטים. מאז הפך כראש יריביהן של תנועות מפא"י ושאר המפלגות השמאל בישראל. בשנת 1961 זכתה תנועתו ל-17 מנדטים. בגין ידע כי המפלגה שלו לא יכולה לבדה להחליף את השלטון לכן בשנת 1965 עמד בראש תנועת גח"ל –גוש חירות והליברלים ,וזכה ל-26 מנדטים.בימי ההמתנה בשנת 1967 פעל רבות להקמת ממשלת ליכוד לאומי.הליכוד הוקם כשזכה ב-39 מנדטים בבחירות לכנסת שנערכו לאחר מלחמת יום הכיפורים 1973.
המהפך הפולטי
ב-1977 התחולל מהפך פולטי ראשון ,לאחר 28 שנות אופוזיציה ושמונה מערכות בחירות עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בהנהגת מנחם בגין. ב-7 ביוני הטיל עליו הנשיא אפרים קציר להרכיב ממשלה.
הסכם השלום עם מצרים וקבלת פרס נובל לשלום:
ב-9 לנובמבר 1977 הכריז אנואר סאדאת נשיא מצרים במועצת העם המצרית " אני נכון ללכת אליהם לביתם ,לכנסת עצמה ולהתווכח איתם".הפניה הפומבית של סאדאת הייתה למעשה הקצה שנגלה ממשאי המתן חשאיים שנוהלו בין בגין לסאדאת במספר ערוצים דיפלומטים. כעבור שבוע במוצאי שבת 19/11/77 קיבל מנחם בגין את פני סאדאת בנמל התעופה בן גוריון . בחמש שיחות וארבע עיניים בשני ימי הביקור ההיסטורי נוצרה הסכמה " לא עוד מלחמות"!
תוכנית השלום של בגין שהוצגה לקרטר בוושינגטון ולסאדאת בקהיר עוררה ביקורת קשה בישראל, במיוחד בקרב מפלגתו.התוכנית דברה על החזרת רוב שטח סיני למצרים ומתן אוטונומיה לערבי יהודה שומרון ועזה. ההסכם לשלום בין מצרים לישראל נחתם ב-26 למרץ 1978. במקביל זכה מנחם בגין לקבל את פרס נובל לשלום עם נשיא מצרים אנואר סאדאת. רצח נשיא מצרים על ידי קיצוניים ב-6 לאוקטובר 1981 בעת מסדר צבאי בקהיר,לא מנע את השלמת פינוי סיני בהתאם למה שהתחיבה ממשלת ישראל בהסכם השלום.
מבצע שלום הגליל
לאחר שסגר את נושא מצרים התפנה בגין לחזיתות האחרות שבהם נקט עמדות תקיפות:
א. יזם את החלת החוק על רמת הגולן.
ב. בעיראק פוצצו מטוסי חיל האוויר את הכור "מבצע אופרה"
ג. ביהודה ושומרון וחבל עזה הוגבר הקצב לבניית התנחלויות.
כאשר גברו הפיגועים והאיומים בישובים בצפון והגליל, התנקשות בחיי שגריר ישראל בלונדון נתנה הוראה לצה"ל ב-5 ביוני 1982 לפתוח במבצע "שלום הגליל". מנחם בגין קיווה שהמבצע יהיה בן כמה ימים ולא יתמשך מעבר ל-40-45 ק"מ מגבול ישראל. הוא אף הצהיר כי לאחריה "תשקוט הארץ ארבעים שנה". לא כך התפתחו הדברים. מספר הקורבנות והטבח שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנה הפליטים סברה ושתילה ,השאירו את רישומם על ראש הממשלה מנחם בגין.
התפטרות והתבודדות
ההתפתחות בעקבות מלחמת שלום הגליל שהייתה שנויה במחלוקת פנימית מסקנות ועדת החקירה בהקשר לטבח במחנות הפליטים ,לא פטרו את ראש הממשלה מאחריות, המצב שנקלע וגם כן מות רעייתו עליזה ב-13 לנובמבר 1982 דיכאו מאוד את מצב רוחו, גם בריאותו התרופפה ,בעיות לב, ניתוח קשה ברגל שהגבילו אותו. בסיום ישיבת הממשלה ב-28 /8/1983 נטל בגין את רשות הדיבור ומסר הודעה אישית מפתיעה:
" מלכתחילה אני מבקש מחילה ,סליחה וכפרה. אם יתנו לי- איני יודע. רבותיי וידידיי, אני מודיע לממשלה על כוונתי להתפטר מתפקידי כראש הממשלה... אינני יכול להמשיך למלא את התפקיד הזה".
כחודש לאחר הודעתו הגיש את התפטרותו. בגין ניתק את עצמו מהחיים הפוליטיים ומכול פעילות ציבורית.בגין הסתגר והתבודד בדירתו שברחוב צמח בירושלים.
באוגוסט 1990 עבר מנחם בגין לתל- אביב. במשך מספר שבועות אושפז בבית חולים "שערי צדק" בירושלים לאחר מכן הועבר לבית חולים "איכילוב" בתל –אביב. הציבור הרבה לכתוב, ובגין נעה במכתבי תודה או ברכה קצרים. בגין סירב לקבל אורחים ורק מעטים פגשו מנחם בגין נפטר ביום ב',ד' באדר ב' התשנ"ב ( 9 במרץ 1992)לפי צוואתו הוא נקבר בהלוויה יהודית נעדרת הספדים וזריפרחים. גופתו נטמנה לצד קבר רעייתו עליזה,בהר הזיתים בירושלים.