בעת מינוי דיפלומט הוא מקבל כתב אמנה ממדינתו, אותה הוא מגיש למדינה
המארחת. מיד עם הסכמת
המדינה המארחת, מקבל הדיפלומט מעמד של
חסינות מוגבלת- חסינות במסגרת תפקידו בלבד. ליתר עובדי הנציגות, עובדים אזרחים או תושבים יש לבקש בנפרד מן המדינה המארחת, וקבלת חסינות מותנית בהסכמתה בלבד. המדינה המשלחת
יכולה להסיר ולוותר על חסינות עבור נציגיה, והמדינה המארחת יכולה להכריז על נציג 'כלא רצוי' – פרסונה נון גרטה – PERSONA NON GARTA.
גם בניין
השגרירות נהנה מחסינות מפני רשויות המדינה. אין המדינה המארחת יכולה להכניס כוחות משטרה לשטח השגרירות ללא אישורה של השגרירות עצמה. כחלק מכיבוד חסינות השגרירות, ישנה חובה על המדינה המארחת לדאוג על ביטחונה של השגרירות. כאשר יש מידע על סיכוי לפגיעה בה, מגבירה המדינה המארחת את האבטחה סביב השגרירות. תיאוריה נפוצה מתייחסת לשטח השגרירות כאקסטריטוריאלי. תיאוריה זו אינה נכונה. המקובל הוא ששטח השגרירות הוא חלק משטחה של המדינה המארחת וחוקיה חלים בו. הכניסה לשטחה אסורה ללא הזמנה.
כדי למקם שגרירות, הכלל אומר שצריך לקבל אישור מהמדינה המארחת למיקום והקמת הבניין עצמו. את השגרירות צריכים להקים בבירה. (למדינת ישראל יש בעיה עם רוב מדינות העולם, שבנייני השגרירות שלהם נמצאים בתל אביב ולא בירושלים וזאת מטעמים פוליטיים). במידה ורוצים לבנות קומות נוספות בשגרירות, יש לבקש אישורי בנייה. במידה והשגרירות תבנה בכל זאת, למדינה המארחת אין אפשרות לתבוע לדין את השגרירות, אלא רק למחות בפני המדינה המתארחת ואף לשלוח את נציגיה חזרה למדינתם. לשגרירות ולדיפלומטים יש פטור ממסים. (כן נהוג לשלם שליש מחשבון הארנונה)
יש חיסיון מלא על חשבונות הבנקים, חסינות מוחלטת על מסמכי השגרירות והארכיון ועל כלי הרכב של השגרירות. ישנה חסינות על דירות המגורים. דין השגרירות כדין דירת המגורים וגם לשם אסור לכוחות משטרה להיכנס.
במדינות דרום אמריקה נהוג לתת מקלט זמני בשגרירויות במקרה של מרד – ASYLUM CASE . בשאר העולם אינה רשאית
מדינה להשתמש בשגרירות שלה כמקלט. החריג הקיים מתייחס למקרים הומניטאריים, עד לאחר חלוף הסכנה המיידית. (למשל המון זועם שרודף אחר אדם, יקבל האדם מקלט עד להגעת המשטרה המקומית). השגרירות אינה קיימת למטרת מקלט דיפלומטי. אם שגריר יורה או מאיים ברחוב בעצמו, יכולה המשטרה לחדול אותו ממעשיו אך אינה יכולה לעצור אותו. נהוג להחזירו אל מתחם השגרירות ולהוציא אותו מהארץ.
דואר דיפלומטי- למדינה המארחת אסור לפתוח שק דיפלומטי. המינוח 'שק דיפלומטי' הוא טכני בלבד, והוא מופיע בכלי קיבול שונים...(קרטון ארגז קופסא וכו') הכלל קובע שאין לפתוח בשום מקרה שק דיפלומטי, ישנו חריג – נשמעים קולות של אדם ממנו... אין הוראות מפורשות האוסרות על שיקוף ברנטגן או מעבר בגילוי מתכות, בדרך כלל כאשר יש למדינות חשד מסוים הן מבקשות לא להעביר את אותו דבר דואר. גם האו"ם אשר נוהג להעביר משלוחים ברחבי העולם, נהנה מהנוהג שלא לבקר על משלוחיו.
מדינה אינה יכולה לשפוט מדינה אחרת. מדינה היא ישות ריבונית עצמאית. לכן היחסים בין מדינות נשארים במישור המדיני. במהלך השנים עם התפתחות המסחר חל התפתחות במנהג. כאשר סוחר בריטי קנה נעלים בצרפת, היה אפשר לשפוט את עניין זה בצרפת – כעניין מסחרי. אולם כאשר הצבא הבריטי רצה לקנות נעליים בצרפת הוא נהנה מחסינות שלטונית. זה היה מבחן בדיקת המניע. היום נהוג כי אין קשר למניע אלא לאופי המעשה.קיימת הבחנה בין מעשה מסחרי€TA JUNE GESTIONIS לבין מעשה שלטוני€TA JUNE IMPERII . החסינות ניתנת תחת פעולות שלטוניות בלבד. אפשר לתבוע מדינה אחרת במידה ואת אותה פעולה יכול לעשות אדם פרטי: אם מדינה חותמת על חוזה ניתן לתבוע אותה כנ"ל בקניה, מכירה ופגיעה בתאונת דרכים. (חוזי ונזיקין) כן נשארה חסינות מפני הוצאה לפועל או עיכול של מדינה זרה.
ראש מדינה מכהן זכאי לחסינות. כל עוד הוא מכהן בתפקידו – אין אפשרות להעמיד אותו לדין.
תקצירים נוספים אודות חסינות בפני החוק במשפט הבין לאומי