ב"ש 3390/03 גלעד שרון נ'' מ"י
החלטה
הרקע והבקשה:
מתנהלת חקירה בחשד למתן ולקיחת שוחד ועבירות נוספות לפי
חוק מימון מפלגות. ניתן צו לפי ס'' 43 לפק'' סד"פ (מעצר חיפוש) המצווה על גלעד שרון להמציא מסמכים הקשורים בחקירה כפי שמפורטים בצו. גלעד נחקר באזהרה ושמר על זכות שתיקה. הדיון הוא על הצו.
טענות הצדדים:
הטיעון העיקרי של ב"כ גלעד הוא כי בחקירה גלעד נמנע מלהשיב לשאלות מתוקף זכותו לאי הפללה
עצמית. התביעה טוענת כי השתיקה היא להמנע מהפללת אחרים.
ב"כ המבקש טוען כי זכות זו לפי ס'' 2(2) לפק'' הפרוצדורה הפלילית (עדות) חלה על כל חפץ ומסמך שמתבקש חשוד להציג ובכלל זכות זו זכות החשוד להימנע מלהשיב אילו מסמכים יש בחזקתו ואלו מה עלולים להפלילו- פירושה של הזכות הינה "שב ואל תעשה". עמדה זו מבוססת על רציונל ההגנה בבסיס זו המעוגנת בס'' 2(2) לפק'' העדות ובס'' 47 לפק'' הראיות וכן על הלכות עליון מהן מסיק ב"כ המבקש כי הזכות חובקת מסמכים "ציבוריים " ופרטיים (חוזים, תכתובות וכו).
ההכלה העיקרית עליה מתבסס ב"כ המבקש
קלקודה הרמן- החסינות מהפללה עצמית חלה הן על תשובות בע"פ והן על מסירה של מסמכים המוחזקים בידי אותו אדם (מתבסס על אמרת אגב בפס"ד חורי).
לפי ב"כ המבקש זכות זו הינה חוקתית ובהתנגשות בין זו לאינטרס המיוצג בס'' 43 לפסד"פ גוברת הזכות- אינטרס ההגנה על זכותו של החשוד גובר.
ב"כ המשיבה טוען לכרסום בזכות החסיון מפני הפללה עצמית, זכות שאינה חוקתית למרות שמעגנת אינטרס חברתי ועוד זכות זו הפכה יחסית ומסייגת. ס'' 43 לפסדפ אינו מוגבל לעד שאינו חשוד ומהווה אמצעי עזר חקירתי.
בנוסף, הז. להפללה עצמית אינה חולשת על המסמכים שהמצאתם מתבקשת- מהפן האובייקטיבי שמסמכים אלו אינם חוסים תחת הראיות הראויות לחיסיון בשל חשש להפללה עצמית; פן סוביקיטיבי- שתק בחקירה להמנע מהפללת אביו ולגבי כך לא קמה הזכות הקבועה בס'' 2(2) לפק'' העדות.
נסיבות מיוחדות של המקרה- רגישות החקירה בשל הנפשות הפועלות. המשטרה נמנע מתו חיפוש מההתחלה למנוע חדירה לפרטיות אך אם אכן היה מוצא צו שכזה והיו נתפסים מסמכים אלו הרי שלא ניתן היה לטעון לגביהם כי הם שוריים תחת הגנת אי הפללה עצמית אפילו היו פרטיים ואינטימים אז במה שונים המסמכים הנדרשים שהרי ניתן היה למצואם בחיפוש. המצאת המסמכים הינה חובה גם מהטעם של היות המסמכים "ציבורים" שנולדו מכוח חובה שבחוק ולשם דיווח לרשות.
ב"כ המשיבה מסכיםפ לחסיון אי הפללה עצמית על מסמכים פרטיים הנושאים במהותם אופי של התוודות, עדות (יומן אישי, מכתבים) או מסמכים שהוכנו לשם הגנתו של הנאשם.
עוד נטען כי הפסיקה בקלקודה ובלגזיאל אינה תומכת בעמדת המסבקש בקשר לאופי המסמכים שכן ההתייחסות הייתה לנתונים ספציפיים והודגש כי אין זו אמירה חגבי ס'' 43 לפסד"פ ודקדוק בפסיקה מביא למסקנה שונה ותומכת בעמדת המשיבה.
יש צורך באיזון בין האינטרס הציבורי למחצוי חקירה ומציאת עבריינים ואינטרס החשוד להמנע מהפלה עצמית. במקרה הנדון והנסיבות ישנו אינטרס ציבורי ראשון במעלה בחשיפת העבירות- משקל גדול יותר.
דיון: המסגרת הנורמטיבית- ס'' 43 לפסדפ (מעצר וחיפוש): שופט שראה כי הזמנת חפץ נחוצה או ראויה לצרכי משפט או חקירה רשא להזמין את האדם אשר לפי ההנחה החפץ נמצא ברשותו, להמציאו כדרישתו. דין ההזמנה כדין "צו תפיסה".
שני היבטים לסוגיה :
ההיבט המשפטי:
שני עיגונים לחיסיון מהפללה עצמית:
א. ס'' 2(2) לפק'' העדות – חשוד פטור מלהשיב על שאלות בחקירה המשטרתית אם יש בתשובותיו לסבכו בפלילים.
ב. ס'' 47 לפק'' הראיות- זכות אדם בחקירתו בביהמ"ש או בכל הליך בו מוסר ראיות פני רשות חוקרת לא למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של העבירה בה הוא מואשם או עשוי להיות מואשם בה. לכאורה מחיל ס'' זה את הזכות גם על מסמכים וחפצים שמהווים ראיות ומוחזקים בידי אדם-
השקפת הש'' שמגר בחורי ודעת חשין בקלקודה-פירוש המרחיב את היקף תחולת החיסיון מפני הפללה עצמית. מנגד
פס"ד לגזיאל הש'' שטרסברג-כהן- יש לאבחן בין המסמכים לסוגיהם – אישיים ופרטיים במהותם יחול עליהם החיסיון, לעומת מסמכים שטבעם ומהותם "ציבוריים"- כגון: מסמכים שנולדו לפי חובה שבדין- החיסיון אינו חל על אלו.
נראה כי הלכות אלו- קלקודה וגזיאל אינם רלוונטיים לעניינו.
מעמדה והיקפה של הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית : יש שטוענים- ז.השתיקה ואי הפללה עצמית הן ז. יסוד הנכללות בח"י כבוה"א וזכות לפרטיות, חירות וכובד. לעומת זאת יש הטועניי הראוי והעקרונות של שיטתנו: הבטחת זכויות החשוד במסגרת הליכי החקירה והמשפט הפלילי חשובה אף אם אינה ז.יסוד. אך אינן מוחלטות. מולן ז. החברה וחובתה להלחם בעבריינות ולהגן על עצמה, חובתה להגן על חירותם, פרטיותם, כבודם, בטחונם האישי של כל הפרטים. על החברה חמצוא את האיזון ע"H מתן כלים למע'' המשפט שהם סד"פ ודיני ראיות שבאמצעותם מגיעים לחקר האמת וחשיפת הצדק המהותי. הזכות לשתיקה או הפללה עצמית מוכרת כערך יסוד מוסרי החשוב לחברה. יש להזכיר את הגישה הרווחת בדבר צמצום היקף החיסיון במקרים מסויימים.
המחוקק אף שלל זכות זו במקרים מסויימים בעקיפין ומישרין. טענת ב"כ המבקש כי המחוקק פגע בזכות רק בחיקוק אינה נכונה כי לדעת הש'' החיקוק המיוחד מעיד על כך שכאשר חומרת הנושא עולה על הנושא הנדון- מסירת מסמכים, המחוקק פגע ללא הסתייגות בזכויות החשוד כנגד רצונו.
עריכת חיפוש בחצרי של חשוד מכוח צו שיפוטי: ביום יום אין זה שכיח כי החוקרים יפנו באמצעות צו לפי ס'' 3 לפסד"פ בדרישה לראיות מפלילות. הטעם לכך ברור אך אין זה אומר כי צו שכזה הינו פסול מכללא.
הש'' רואה חנכון להתייחס לטענת המשיבה כי לא נערך חיפוש בחצריו של החשוד כדי להמנע מפגיעה בו ובקרוביו.
האיזון הראוי בין חיסיון מפני הפללה עצמית לבין הוראות ס'' 43 לפסד"פ- איזון בן זכויות חשוד לבין אינטרסים ציבוריים חיוניים הוא באבחנה בין חפצים ובין סוגים של סמכים לגביהם תחול זכות החיסיון, על פי המהות-אימוץ הלכה
בפרשת לגזיאל הכלל הוא כי יש חיסיון מפני הםללה עצמית החל על מסירת מסמכים שבידי אדם שיש בהם להפלילו אלא, שכלל זה אינו מוחלט וישנם חריגים.
ישנה אבחנה ברורה בין מסמכים אישיים פרטיים כגון אלו שאדם כתב לעצמו שניתן לדמותם לתשובות על שאלות בחקירה בע"פ , לבין מסמכים "ציבוריים"- שנערכו ע"י אדם ע"פי חובה שבדין החיסיון אינו חל על הציבוריים מאחר שלרשות שלמענה נבראו יש מעין זכות במסמכים גופם. בארהב ישנה אבחנה דומה- שם החיסיון מעגן בתיקון 5 לחוקה.
יש להציב את סוגי המסמכים והחפצים לפי מהותם על סקלה:
אישיים ופרטיים- החשוד
אינם ציבוריים ציבוריים- נערכו לצרכי רשות
ערך בעצמו לעצמו או קיבלם בנסיבות
ואינם פרטיים לפי חובה מדין-
אין חיסיון אישיות. מאופיינים בכך שתוכנם הוא
חיסיון יקבע בביהמ"ש בבחינת התוודות או עדות-
חיסיון חל *** הש'' חושבת כי על החשוד המעוניין בחיסיון לצין זאת מפורשות בפני חוקריו.
מן הכלל לפרט:
המסמכים המבוקשים בצו- עניינם העברת כספים לחשבון המבקש וממנו והתכתבויות בין המבקש לאחרים בנוגע לאותן העברות המעדים על מקור הכספים ואף חוזה הלוואה, מסמכי התאגדות חברה, חשבונה בבנק, חוזיה ופירוט הכנסותיה ומקורות המימון=> אין המסמכים המבוקשים נמנים באופן מוחלט על הפרטיים ואם ישנם כאלו היה עליו לציין בפניו חוקריו מפורשות. ניתן לראות כיח לק מהמסמכים המבוקשים הם באופן מוחלט ציבוריים – מסמכים בנקאיין ומסמכי החברה וכל מסמך שנדרש לפי דין לרשות. וישנם המסמכים הנמנים אם הקבוצה האמצעים- אינם ציבוריים או פרטיים מובהקים- התכתביות עם צד ג'', רשימת לקוחות וחוזים מסמכים אלו
יבחנו עפ"י תוכנם ותכלית יצירתם. אין מסמכים אלו כוללים התוודות אישית או התבטאות אינטימית ולא בהכרח נוצרו ע"י המבקש כמו כן אלו הם מסמכים עיסקיים שרשות המס עשויה לדרוש אותם.
מן הצד המשפטי אין עילהלביטול הצו.
ההיבט העובדתי המבקש בחקירתו לא ציי