ע"א 986/93 קלמר נ'' גיא
יעקב קלמר וזוג הארכיטקטים מאיר ושרה גיא התקשרו בחוזה
שבע"פ לגבי שטח שרכש קלמר: הם יבנו שני בתים על השטח ויקבלו בתמורה חצי מהשטח ובית אחד.לאחר השלמת הבנייה,קלמר מסרב להעביר את חצי השטח לבעלותם. הם פנו לביהמ"ש המחוזי, שחייב את קלמר לנהוג להעביר את השטח לבעלותם מפני סעיף 12 לחוק החוזים- סעיף תום הלב, גובר במקרים קיצוניים וברורים על הצורך בדרישת כתב המתחייבת מעסקת
מקרקעין ע"פ סעיף 8 לחוק (ע"פ תקדים של א'' ברק ובן פורת בפרשת זוננשטיין). מכאן הערעור.
בערכאת העליון מכריעים השופטים א'' ברק, א'' גולדברג וי'' זמיר. אחלק את הסיכום ע"פ הסוגיות הנדונות:
האם מותר לבימ"ש עליון לדון בעובדות שנקבעו ע"י המחוזי?
זמיר: מותר: העדויות הושמעו לשופטת שפרשה טרם ניתן פס"ד וההחלטה נקבעה על סמך החומר שנמצא בתיק ע"י שופט אחר שלא שמע את העדויות. למרות זאת- העובדות שהתקבלו ע"י בימ"ש מחוזי מקובלות גם עליו.
ברק וגולדברג: לא מתייחסים לסוגייה.
האם קוימה דרישת הכתב המתחייבת ע"פ סעיף 8 לחוק המקרקעין?
ברק: לא קוימה: אין בביצוע או במסמכים לספק את דרישת הכתב. הוא אינו דובק בפירוש מצוצמם של סעיף 8, אלא ב"ריכוך חיצוני", כלומר דרך חוק אחר ולא ע"י פירוש אחר של סעיף 8.
גולדברג: לא קוימה: פתרון זה הוא יותר פורמאלי ופחות מהותי לטעמו, ולכן מצדד בפתרון של ברק.
זמיר: קוימה: ע"פ המגמה הכללית דרישת הכתב לא מחייבת חוזה לפרטיו. מספיקים מסמכים המעידים על העסקה ומכילים פרטים מהותיים כדוגמת: זהות הצדדים, תכלית העסקה, אישורי בנייה עליהם חתומים הצדדים ורישומים על העברת כספים בין הצדדים. כמו כן, קוים ביצוע חלקי של העסקה: הבניין הוא כביכול המסמך. עסקת קומבינציה מחלישה את דרישת הכתב כנגד העובדות בשטח.
האם קיים צורך בדרישת הכתב במקרה הזה?
ברק: לא קיים: נדחה מפני עקרון תום הלב, הגובר במקרים קיצוניים וברורים בהם דוחה "זעקת ההגינות" את דרישת הכתב.
גולדברג: לא קיים: מסכים עם ברק
זמיר: קיים- מעדיף ללכת ב"דרך המלך" ולהמנע מחקיקה שיפוטית שתדחה את סעיף 8.
החלטה: דחיית הערעור- השטח יועבר לזוג גיא. הערעור נדחה פה אחד אך הטעמים לדחייה שונים משופט לשופט, כאמור.