חוק זה מבוסס על איסור בפגיעה בפרטיות, כלומר לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. פרק ב'' של חוק זה עוסק בהגנה
על
הפרטיות במאגרי מידע.
חשוב לציין כי על פי החוק "מאגר מידע" מוגדר כ: מרכז להחסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטית ובהקשר ל"מידע" ההגדרה הינה: נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו.
החוק מתיר רק לגופים מורשים על ידי הרשויות להקים ולהשתמש במידע פרטי רק למטרות אשר לשמה הוקם המאגר או למטרה שלשמה נועד המידע.
חוק זה תוקן בשנת תשמ"ה ועיון במידע זו מותרת על פי החוק במיקרים הבאים:
כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.
מידע המתייחס במצב בריאותו של אדם לא יוצג אלא באמצעות רופא, הרופא יהיה רשאי למנוע מידע ממבקש מטעמים רפואיים בלבד.
מחזיק מאגר מידע יציג מידע לפי בקשת אדם בשפה העברית, הערבית או האנגלית.
האופן, התנאים והתשלום למימושו של זכות העיון במידע ייקבע בתקנות.
הוראות אלו לא יחולו על או כאשר: 1. מאגרי מידע של רשות ביטחון.
2. מאגרי מידע של רשות מס.
3. ביטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו.
4. על מאגרי מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הביטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי.
על פי החוק פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
א. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת.
ב. האזנה האסורה על פי חוק.
ג. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.
ד. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
ה. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנה ממועד כתיבתו.
ו. שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, למטרות רווח.
ז. פרסומו של ענין הנוגע לצנעת הפרט של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.