שלושה מודלים של חוקה

מחבר המאמר מציג בפני הקוראים שלושה מודלים של חוקה, אשר כל אחד מהם מבוסס על רציונל אחר. לפי הרציונל הראשון, מטרת החוקה היא להגן על ערכי יסוד מפני תקופות של "שכרות", בהן הגוף המחוקק ירצה מסיבה זו או אחרת לבטלם או לשנותם. המחבר פורש את חולשותיה של חוקה מעין זו (אי יכולת הסכמה על ערכים אלו, מתן אפשרות פרשנית רחבה מידי לביהמ"ש, חוסר שיח ציבורי, אי אפקטיביות וכו'') וכן את פתרונותיהן תוך כדי דיון רחב בהם (מינימליזם של התערבות של ביהמ"ש, התערבות אזרחית בבחירת השופטים, קביעת עקרונות פרשניים לביהמ"ש - אוריג''נליזם ונונ-אוריג''נליזם על שני סוגיו וכו'').
לפי ה רציונל השני, מטרת החוקה היא לנסח עקרונות מופשטים אשר יהוו מצע לדיאלוג בין הכנסת ובית המשפט תוך מתן אפשרות הכרעה לכנסת. בכך עניינים מהותיים יקבלו באופן שוטף את תשומת לב הראויה להם ויעלו על סדר היום הציבורי. המחבר מציג חוקות של מדינות שונות בהן אומץ מודל זה, וסוקר את המנגנונים המיוחדים להן. גם כאן, ממשיך המחבר לדון בבעיות ובחולשות השונות של מודל זה (ביחס לראשון בעיקר) ומוצא אותו בסה"כ יותר יעיל ברוב התחומים. אולם, את הסכנה העיקרית מוצא המחבר דווקא בסיכויי הצלחתה של חוקה זו. לדעתו, ישנה סכנה לפיה הדיאלוג לא יחזיק מעמד והמערכת תקרוס לטובת אחד משני הגופים, הכנסת או ביהמ"ש. בסוף דבריו, תוקף המחבר מודל זה, כפי שהציגוהו פרופ'' דותן והשופט ברק, ומציג את דעתו בנושא חשיבות הדיאלוג במודל זה.
לפי הרציונל השלישי, מטרת החוקה אינה מטרה חיובית כשלעצמה, אלא מטרתה היא להשתיק מחלוקות (אשר פתרונן אינו נראה באופק הקרוב) שונות אשר מבזבזות משאבים רבים (דוגמה מובהקת לשימוש במודל זה היא הטיפול בנושאי דת ומדינה בחקיקה). המחבר מציין כי מתודת השתקה זו אינה חייבת להיות מעגנת בחוקה אלא רק במקרים בהם יש צורך מיוחד בהשתק זה. הוא ממשיך לדון במספר ניואנסים שונים בציור מודל זה (מחניק או קובר מול מגביל וסוגר, כלל השתק הטרונומי או אוטונומי, כלל השתק משתיק כל או סלקטיבי), ודן במעלות והחולשות שלהם. לדעתו (ולענ"ד דבר זה מתבקש מצורת הצגתם) יש לנקוט בכלל השתק אוטונומי (הנובע מבחירה), משתיק כל (להוציא השתקת צד אחד), וממילא כזה אשר יהיה מגביל וסוגר. המחבר דן בטענה לפיה מודל זה אינו חולק מקום לעצמו אלא רק מהווה תוספת למודלים האחרים, ומסיק כי אכן יש פן שכזה במודל זה אך מאידך ישנם מאפיינים לפיהם שונה מודל זה מהמודלים האחרים. עקב כך, מודל זה ייתן מענה לבעיות שהועלו במודלים האחרים. הבעיה המרכזית במודל זה היא שצירופו למודלים הקודמים לא ייתן מנגנון משתיק כל אלא סלקטיבי בלבד. לכן, מציג המחבר מספר פתרונות אפשריים (אשר השני הוצע ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה והמחבר דוחהו בשתי ידיו) ותומך בסופו של דבר במנגנון שריון זמני אשר יאפשר דיון מחודש בעקרונות המשוריינים לאחר פרק זמן מסוים. בסופו של המאמר, דן המחבר באפשרות התאמתם של מודלים אלו למציאות הישראלית, ומסיק כי המודל השני והשלישי הם המתאימים ביותר בזמן הזה (כמובן, רק על פי עיצוב מיוחד שלהם שיתאימם להוויה הישראלית, קרי נתינת כוח יתר לביהמ"ש). המחבר מסיים מאמר זה בהדגשת הצורך בשינוי תודעתי בחברה הישראלית כמפתח ליצירת חוקה. רק חברה אשר תפנים את עקרון המחלוקת בשאלות ערכיות כלגיטימי, תוכל להגשים את חזון החוקה אותה המחבר הציג.כתוב את תקצירך כאן.